1302

שיחה כח

פסח שני

מה בין פסח הראשון לשני, הראשון אסור בבל יראה ובל ימצא, והשני חמץ ומצה עמו בבית (פסחים צה, א).

ויובן בהקדים ההפרש בין יציאת מצרים - נקודה התיכונית של כל ימי חודש ניסן! - לספירת העומר - השייכת ביחוד לחודש אייר?, שיצי"מ היתה מצד אתערותא דלעילא, משכני. וספה"ע - אתערותא דלתתא, אחריך נרוצה.

ואף שהגילוי הבא מלמעלה הוא נעלה יותר מהגילוי שנמשך ע"י עבודת האדם, כי הנברא בעבודתו יכול להגיע רק עד שרשו (ובפרט שהעבודה דספה"ע הוא קודם למ"ת), שלכן הגאולה דחודש ניסן היתה מ"בכבודו ובעצמו", וחודש אייר נקרא בשם "זיו" (הארה ולא עצמות) שבו נולדו זיותני עולם (ר"ה יא, א)

- הם האבות (שזהו ג"כ מה שאייר ר"ת% אברהם יצחק יעקב רחל), שהמצות שלהם ריחות היו (שהש"ר פ"א) -

מ"מ בנוגע לעבודת האדם, הגילוי הבא מלמעלה אינו פועל אתהפכא בנה"ב, והעבודה הוא רק אתכפיא (שלכן יצי"מ היתה בדרך בריחה. תניא פל"א), משא"כ מצד עבודת האדם נעשה אתהפכא. (ראה לקו"ת ויקרא ג, א. במדבר ג, א).

ולכן, בפסח ראשון - ניסן - חמץ אסור בבל יראה ובל ימצא, כי מאחר שמדותיו אינם מבוררות עדיין צריך ליזהר ביותר מהרע, דוגמת הבעל תשובה שצריך לומר אי אפשי (לקו"ת ואתחנן ט, ד) משא"כ בפסח שני - אייר (אבות - הן הן המרכבה) - הוא דוגמת הצדיק שצריך לומר אפשי. ואף שפסח שני הוא באמצע ימי הספירה ונשארו בו עדיין מדות שצריך לבררם, מ"מ באותן המדות שכבר בירר אותן, הוא בחי' צדיק.

ל"ג בעומר

... מבואר בתורת החסידות ענין ל"ג בעומר, ספירת הוד שבהוד, שזהו ההפסק והמחיצה, הגל, שבין אצילות לבי"ע, וההפסק והפרסא, הגל, שבין למעלה