1298
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
השייכות דאחש"פ (ובאחש"פ גופא - סופו של היום) ל"גילוי הארת המשיח", יש לבאר עפ"י הידוע? אשר ביצי"מ נתחדש כללות ענין הגאולה ונפתח אז הצנור גם לגאולה העתידה בב"א. ומכוין שבכל שנה ושנה חוזרת וניעורה אותה ההמשכה שהיתה בפעם הראשונה:, הרי בחג הפסח שבכל שנה, מתעורר (לא רק הגילוי דיצי"מ אלא גם) גילוי הארת המשיח.
ואף שמטעם זה, נמשך הגילוי בכל ימי חגה"פ, הנה ידוע שכל המשכה - בסיומה היא מאירה בתוקף יותר, הרי תוקף הגילוי דיצי"מ* (וכן הגילוי דגאולה העתידה שנכלל בו), הוא ביום האחרון דפסח* ובו גופא - בסופו של יום.
גילוי הארת המשיח באחש"פ (ככל הענינים שבפנימיות התורה) מרומז גם בנגלה דתורה: בשמיני של פסח מפטירין "עוד היום בנוב לעמוד וגו'" לפי שבליל פסח היתה מפלתו של סנחרב?. ולכאורה תמוה, הרי מפלת סנחרב היתה בליל הראשון דפסח ולא באחרון של פסח? והענין, לפי שבהפטרה זו מבואר נצחונו של חזקי', שביקש הקב"ה לעשותו משיח*, ובאחש"פ הוא גילוי הארת משיח.
(מלוקט משיחות שונות) ב. בשנת" תרס"ו אכל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע סעודת אחש"פ ביחד עם התלמידים, וציווה לתת לכל תלמיד ד' כוסות. ואמר אז: דאס איז (=זהו) סעודת משיח"?'. מובן, שההוראה היתה לא רק עבור שנה ההיא, כי אם, עבור כל השנים. טעם מנהג זה עפ"י נגלה, יש לומר:
אחד הטעמים לד' כוסות של פסח הוא שהם כנגד ד' כוסות של פורענות
הערות
- 2. ד"ה כימי צאתך תש"ח.
- 3. נסמן לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 106 הערה 5.
- 4. ראה סידור דרושי סעודות שבת.
- 65. וכמרז"ל דגדולה ביזת ים מביזת מצרים (רש"י בשלח טו, כב ע"פ שהש"ר א, יא).
- 66. לפעמים מבואר שכללות ימים האחרונים דפסח (גם שביעי של פסח) שייכים לגאולה העתידה. אמנם בפרטיות יותר: שש"פ - (גמר) יצי"מ, אחש"פ - גאולה האחרונה. עוד י"ל בדא"פ אשר השייכות דאחש"פ להארת המשיח יותר מדשש"פ, אינו רק לפי שהוא יום האחרון, כי אם גם לפי שענינו הוא המשכת קדושה בחול (שהרי מצד עצמו הוא חול ורק מצד מנהג אבותינו בידינו תקנו חכמים שיהי' קודש), וזה יהי' החידוש גם בגאולה העתידה - גילוי אלקות גם למטה ביותר, וכמ"ש (ישעי' מ, ה) ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר גו'.
- 7. או"ח סימן תצ.
- 8. סנהדרין צד, א. וראה מחזור ויטרי בכל זה.
- 9. ראה ג"כ "היום יום" ע' מז.
- 0. ראה גם לעיל סעיף א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.