1297
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה כד
של כהן ולא ע"י שכהני שלוחי דרחמנא נינהו, ששלוחו כמותו, כי ע"י עבודה בבחי' פנים נעשה יחוד פב"פ - ובזה יובן מה ששחיטה כשרה בזר משא"כ מליקה - ומשחרב ביהמ"ק יש מעין זה בשעת התפלה ות"ת שביהכ"נ וביהמ"ד נקראו מקדש מעט.
ביאור ויסוד לכהנ"ל יובן ממ"ש בסש"ב פי"ב: "כ"א בעתים מזומנים כמו בשעת ק"ש ותפלה שהיא שעת מוחין דגדלות" ובפי"ג ובתורת ה' חפצו כו' כבשעת ק"ש ותפלה ושם בסוף הפרק מוכח דאהבת הבינונים בשעת התפלה היא מעין עבודת הצדיקים לקו"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת הא' ס"ג דרושי עמלק
... ידוע אשר ענין דחג הפסח הוא ענין הבטחון של בני ישראל בהקב"ה כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך לכתך אחרי במדבר וגו' וכמו שבימים ההם בזמן הזה שהראו ישראל בטחונם במדה היותר גדולה הרי ראו גם בעיני בשר, המן בארה של מרים אשר שמלתך לא בלתה מעליך, הרי בכל שנה בזמן הזה מתעוררים ענינים הנ"ל ותוקף מדת הבטחון ממשיך ג"כ ישועה כללית ופרטית בכל המצטרך בגו"ר, וע"פ המבואר בלקו"ת לרבנו הזקן בפ' ברכה דצ"ח ע"ב הנה יומשך זה בביתו בסביבתו גם בימי השנה.
והנה שם (בלקו"ת הנ"ל) המדובר הוא בבחי' ביטול שישנו בכל המועדים ובמילא א"צ להמשיך אלא עד הרגל הבא אחריו, משא"כ בענינים המיוחדים לכל מועד ומועד שנמשכים על כל השנה כולה ובפרט לחג הפסח וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בשיחת חג הפסח תש"ג הארת כל המועדים מאירה בכל יום והארת חג הפסח נמשכת תמיד.
ויש להסביר הדברים בקיצור עכ"פ אשר בכללות שבועות הוא ענין התורה זמן מ"ת, סוכות הוא בכללות ענין המצות וכללותה מצות הצדקה מקיפים (עיין תניא פרק ה') וכמ"ש ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך, ופסח זמן חרותנו הוא ענין האמונה וכלשון הזהר דמצה היא מיכלא דמהימנותא. והנה ישנם עניני התורה ומצות התלוים בזמן ובמקום, משא"כ האמונה שהיא מצוה תמידית ויסוד כל
התורה ומצוה. (ממכתב ר ניסן תשי"ד)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.