1293
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
והנה ע"פ דעת רז"ל דבניסן נבה"ע, יום ב' ניסן היינו שבת הראשון. ומחולק יום ב' ניסן זה מכל** שאר ימי עולם שלא הי' בו לילה כלל וכמרז"ל שלא שימשה עמו אפילה (מדרש תהלים פצ"ב. וראה ג"כ ירושלמי ברכות פ"ח ה"ו. ב"ר פי"א, ב. ועוד) משא"כ בכל שאר הימים שאחר החטא, ואפילו ימים שקודם חטא עה"ד שנאמר גם בהם ויהי ערב ויהי בוקר - עד לעת"ל שעז"נ ולילה כיום יאיר (ועייג"כ פדר"א פי"ח).
ואולי י"ל בדרך אפשר שזהו ג"כ ענין פנימיות התורה בכלל, שהיא דוקא נקראת אילנא דחיי (כמו שנתבאר באגה"ק סכ"ו) ותורת החסידות בפרט, שהיא עוסקת ביחוד לתקן מה שנגרם ע"י חטא עה"ד, ובכ"ז היא היא פנימיות התורה אילנא דחיי (כמשנ"ת בקונרס עץ החיים לבעל ההילולא) כי עיקר בירורה בדרך מלמעלמ"ט ולא ע"י התלבשות (שזהו ג"כ אחד מהחילוקים העיקריים שבינה ובין תורת המוסר).
והפצת המעינות של תורה זו חוצה ביתר שאת ויתר עוז הוא ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, הנשיא שנכתר ביום ב' ניסן, ואכמ"ל.
ויה"ר אשר ביום מסוגל זה יהי' כל אחד ואחת מאתנו כלי להמשיך ולקבל השפעות נשיאנו הכ"מ בגו"ר. ובניסן זה ממש יקויים יעוד רז"ל' בניסן נגאלו בניסן עתידים להגאל ע"י מ"צ בב"א.
ויקרא
... בודאי ידוע לו מהמובא בכמה מקומות בחסידות, עפ"י מארז"ל אין ושחט אלא ומשך, שכמו בגשמיות, הנה ע"י השחיטה כשרה מושכים את הבהמה והעוף ממצבם באופן שיוכשרו להיות דם ובשר כבשר האדם, הנה כן הוא גם ברוחניות, אשר צריך להמשיך את גופו ונפשו הבהמית שיוכשרו להפך לנפש האלקית נפש האדם, שנקראת כן על שם אדמה לעליון (וכמ"ש בס' עשרה מאמרות מאמר אכ"ח חלק ב' סימן ל"ג בשל"ה דף ש"א ע"ב ובכמה מקומות), ע"י שחיטה כשרה, היינו באם נפיש חיות של הנפש הבהמית ע"י שחיטת שני סימנים, הן בהנוגע לתאוות אכילה ושתי' (ברכות לב א') והן בהנוגע לשאיפת אויר הסביבה (תניא ספ"ו) היינו קנה וושט, ואם זוטר חיותי' - עכ"פ בשחיטת אחד הסימנים באותו
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.