1286

והנה מ"ת ותומ"צ ענינם הוא שיהי' לו ית' דירה בתחתונים דוקא, וכמענה מרע"ה להמלאכים (שבת פח, ב) למצרים ירדתם לפרעה השתעבדתם תורה למה תהא לכם כו', ולא ענו לו שתנתן להם התורה ברוחניות.

וכבר הי' לעולמים מעין זה - במ"ת. אלא שאח"כ נתגשמו בנ"י והעולם. ומני אז הדבר תלוי בעבודת התומ"צ של ככלות בנ"י, שעי"ז מעלים ג"כ כללות עוה"ז התחתון, וכמובן כ"ז מסש"ב פל"ו ול"ז, וכמו שבמ"ת נאמר ויחן שם ישראל לשון יחיד, באיש אחד, ועי"ז זכו למ"ת (עיין יל"ש יתרו רמז רע"ג, תו"א ד"ה ובבואה לפני המלך בסופו) כמו"כ גם בנס פורים נאמר וקבל היהודים ל' יחיד, וגם בעבודה עתה תנאי עיקרי הוא שצ"ל כולנו כאחד דוקא, וכמ"ש בסש"ב פל"ב ונתבאר בס' ד"מ באר היטב.

המורם מכל הנ"ל: כיון שפורים הוא קיום וגמר קבלת התומ"צ, צ"ל נרמזים בו ענינים העיקרים דתומ"צ, והם: דירתו ית' בתחתונים והתנאי שבזה שיהיו כולנו כאחד; ונוסף בפורים שכ"ז צ"ל לא מצד אתעדל"ע אלא ע"י עבודת האדם.

אמרז"ל (שמו"ר ר"פ יתרו ורש"י ד"ה דעלך שבת לא, א) רעך ורע אביך אל תעזוב זה הקב"ה. ולכאו' איזה ריעות וחיבור שייך בין ברי' שפילה ועצומ"ה ית אלא שעלה ברצונו שבנתינת התורה נמכרתי כביכול עמה (שמו"ר רפל"ג) ושכר מצוה מצוה ל' צוותא וחיבור כו', כמבואר בארוכה בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א בהתמים (חוברת א ע' כ"ה וקוטב הענין ב"היום יום" ע' ק"ב).

וידוע שזהו הטעם שהתומ"צ נאמר עליהם ל' אכילה ושתי' (מ"ר קהלת ב' כ"ד: כל אכו"ש שנא' במגילה הזאת בתו' ובמע"ט הכתוב מדבר, ועוד), ונמשלו ללחם וכו' - הן מצד האדם הן מצד למע' כביכול, וכמש"נ לכו לחמו בלחמי (עיין לקו"ת ביאור ד"ה וידבר וגו' המטות ועוד - דקאי גם אמצות) לחמי, וגם אתם - לחמו.

וזהו בכללות התומ"צ, אבל בפרטיות הרי בתומ"צ גופא יש חילוק: כל התומ"צ - והאוי"ר שאינם אלא גדפין (סש"ב ספ"מ, עיי"ש הטעם) ונק' זהב כסף (בדא"ח - תו"א תו"ח ועוד - דרושי וישב) שתכליתם הוא לקנות בהם עניני אכו"ש הנ"ל.

וזהו דמצות פורים הוא: א) משלוח מנות איש (זה בנ"י) לרעהו (זה הקב"ה, כנ"ל) ודוקא מיני אוכלין ומשקין, כי זהב וכסף (אהוי"ר) - הנה גם שיהי' צ"ג לא יגיע למעלת דביקותו בד' בדו"ר כטרם ירידתו לעוה"ז (סש"ב פל"ז) ולא זהו ענין ירידתו למטה, שהוא לעשות דירה בתחתונים ע"י היום לעשותם דוקא.