1276

והקדמה לכל האמור הוא כאמור בכתוב, כתית למאור, וכפירוש רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע: ע"י כתית (ונפשי כעפר לכל תהי' - נעשה) למאור (פתח לבי בתורתך - ועד למאור שבתורה).

פ' זכור

כאשר יצאו ישראל ממצרים ע"מ ללכת להר סיני לקבל את התורה, עמד עמלק באמצע הדרך ולא הניח את ישראל ללכת להר סיני לקבל את התורה. אפשריות על זה הי' כי ישראל עצמם רפו ידיהם מדברי תורה (ברפידים). כי כל זמן שישראל חזקים בתורה ומצותי" אזי אין שום אומה יכולה לשלוט בהם, ורק כאשר רפו עצמם מהתורה, הנה הגם אשר לא עזבו לגמרי את התורה כ"א רפו בלבד, רפיון וחלישות, הנה זהו נתינת מקום שיבוא עמלק וימנע אותם מקבלת התורה לגמרי.

ההוראה מזה היא: ישנם כאלו שחושבים די ומספיק שאלמוד פ"א שחרית ופ"א ערבית, די ומספיק שאקיים את המצוות לצאת ידי חובתי בלבד ולמה לי להדר בזה? על זה היא ההוראה. אשר רפיון וחלישות זו נוגע לא רק לענין ההידור בתורה ומצות כ"א גם נתינת מקום הוא אשר עי"ז יתבטל ח"ו מתומ"צ לגמרי.

ואם הוא רוצה לישאר יהודי שומר תומ"צ (על צד היותר פחות עכ"פ, לא להתבטל מזה לגמרי) מההכרח הוא להתחזק בכל כחו בתומ"צ, בלי שום רפיון וחלישות כלל.

וזהו ענין זכירת מעשה עמלק בכל יום ויום. אשר תמיד עלינו לזכור שלא לתת (ניט צולאָזן) שום נתינת מקום להקרירות דעמלק, כי אם להתחזק בכל תוקף בתומ"צ, בחמימות וחיות.