1263

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה יא

... ודאי ידועה לכן אמרתו של אדמו"ר הזקן' (שתוכנה הוא) כי יהודי יכול ללמוד דברים רבים מפרשת השבוע. הפרשה שמתחילים לקראה במנחה בשבת שעברה - וסיומה בשבת הבאה.

פרשת השבוע היא - פרשת בא, בה מדובר גם אודות "החודש הזה לכם ראש חדשים". על כך ישנו מדרש שבהשקפה ראשונה לא מובן עדיין. על המילים "החודש הזה לכם" מסביר המדרש את משמעות תיבת "לכם" ואומר? "משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים ושנים". כלומר ימים שהם ראש חודש וימים שהם ראש השנה. "וכשבחר ביעקב ובניו" - כשבחר בעם ישראל "קבע ראש חודש של גאולה". ולזאת רומזת התורה בתיבת "לכם" להודיעינו שדבר זה (ר"ח של גאולה) יש לו שייכות מיוחדת רק לבני ישראל ולא לעולם.

והדברים לא מובנים: - מה משמעות הדבר שבשעה שהקב"ה בחר בעולמו, אז הוא קבע בו ראשי חדשים ושנים, ובעולם עצמו - כשבוחר בעמו ישראל מבין כל העולם, אזי הוא קובע שיהיה ראש חודש של גאולה.

אחד ההסברים לכך': זמן כזה שלא עושים בו כלום, או, במילים אחרות, כשאין השתדלות לעשות הבדל בין יום אחד למשנהו, בין שבוע אחד למשנהו, אז אין כל משמעות של הבדל בין יממה זו לחברתה. וזוהי כוונת המדרש: בעולם עצמו כפי שהוא מצד בריאתו בלבד, לא מבחינים בו את הבדלי הזמן. יתכן ויחלוף יום, שבוע, חודש, שנה ושום שינוי לא יחול באותו זמן.

אך משבחר הקב"ה בעולמו, כלומר כשעלה ברצון הקב"ה לבחור בעולם, היינו שלא רק שהעולם יהיה סתם בריאה אלא לעשות ממנו דבר שלגביו יהיה בחירה ורצון מיוחד, שהקב"ה ירצה לבחור בעולם כזה.

דבר זה מתאפשר כשמביאים לידי הבדל בין יממה אחת לחברתה (כשפועלים ועובדים ומביאים לידי התעלות בימים ובכל יום יותר ויותר - עד) שיום מסוים מתעלה לדרגת ראש (נותן הטון) של חודש שלם (שזהו המשמעות של ראשי חדשים). ויום אחר - לבחינת ראש של כל השנה (ואז נקרא יום זה ראש השנה).

(מדגישים את שתי הזמנים של חודש ושנה - כי)

בכלל הרי שינויי הזמנים שבבריאה - תלוים במהלך השמש והירח, מחמת

הערות

  1. 1. (תרגום חפש)
  2. 1. ביקור שיקאגא ע' 7 (ס' השיחות תש"ב ע' 30).
  3. 2. שמות רבה פט"ו, יא. *2) ראה ג"כ ד"ה החדש הזה להצמח צדק (אור התורה בא ע' רסד ואילך).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.