1259
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ללא פסקדדין. אבל לצורך פסק-דין מוכרח שתהא לימוד התורה. לכן מביא רש"י את הלשון 'הוראה' היותר קרוב ללשון הכתוב, ויחד עם זה הרי 'הוראה' כולל גם לימוד התורה, שהרי יש בכלל מאתיים מנה.
2-ל 5)
... בהמבואר בדא"ח (ספר המאמרים תרכ"ט לכ"ק אדמו"ר מוהר"ש ד"ה ויגש עמוד י"ח) בהחילוק דמשכן לביהמ"ק, שהוא ע"ד החילוק דיוסף ויהודא, ולכן המשכן הי' מעצי שיטים כו'. ומקשה, שהרי גם בשילה בית של אבנים (משנה סוף זבחים).
והתירוץ - כי בס' המאמרים מפרש ע"פ פי' ר"ז (ירוש' מגילה ספ"א) במשנת זבחים הנ"ל, דבנין אבנים הי' רק י' טפחים ועליהם קרסיו קרשיו גו'.
ואת"ל, הרי לא נמצא חולק על פי' זה. - (והגירסא במדרש תהלים סו"ס ע"ח ובמדרש שמואל פ"ג בלאה"כ צ"ע) - ומה שלא הובא פי' זה ברמב"ם ריש הלי ביהב"ח - כי בכלל קיצר שם ביותר. וטעמי' - כיון דמאי דהוי הוי.
ועוד להעיר שבמ"א מבואר עד"ז החילוק בין משכן שבמדבר לגבי משכן שילה (עיין לקו"ת ברכה צט, ד. ספר מאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ז"ל דף פ"א). אלא שבהם מבואר הפרט שבשילה מתחיל הענין דמנוחה משא"כ במדבר, ובס' המאמרים - הפרט שהי' בחלקו של יוסף. ומתאים לשני הענינים שבשילה, שנק' בית ונק' משכן, וכדרז"ל. וק"ל.
הערה. בלקו"ת שם - עייג"כ הגהות אדנ"ע (נדפסו בסוף הלקו"ת הוצאת קה"ת). וכנראה עוד טה"ד יש שם (וכן בס' מאמרי אדה"ז). וכמו - מש"כ שלא הי' (בשילה) שום עץ בולט כו' ולכן מנה הרמב"ם כו' בבנין ביהמ"ק כו' - ולכן אין להקשות מזה על מש"כ בס' המאמרים...
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.