1259
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ח
168 לקוטי הוספות / חנוכה שיחות וכמו שרווח עתה בנוגע לנגלה דתורה -- הנה צ"ל המנהג פשוט ומתפשט ומוסיף והולך שכאו"א ילמוד באופן זה גם פנימיות התורה...
זאת חנוכה
...מענינא דקריאה דיומא: מבואר בלקו"ת ס"פ נשא דזאת חנוכת המזבח הי" ביום המשח ואחרי המשח, כי שמן המשחה הוא מעורב וממוצע בין פנימי למקיף. וי"ל שבתורה גופא זהו דוקא תורת החסידות חב"ד, ודוקא לאחר פ"ב, כי לפני פ"ב האט געברענט (-בָּעָר), ועייג"כ שייכות חנוכה וי"ט כסלו בשיחת י"ט כסלו תרס"ד (תורת שלום ע' 44).
...במענה על מכתבכם מאור ליום השני, בו הנכם שואלים, אודות שינוי לשונו של רש"י על התורה (ויגש מו, כח) לעומת לשונו של המדרש (בראשית פרשה צה), שלשונו של רש"י היא: 'שמשם תצא הוראה', ובמדרש מובא: 'שיהא מורה בו דברי תורה'.
והנה ידוע, שיש הרבה מדרשים שרש"י, והראשונים בכלל, ראו אותם, ואילו אלינו הם לא הגיעו. ובמדרשים שכן נמצאים, קיימת בהם שינויי נוסחאות. לשונו של המדרש תנחומא היא: 'שיהא מורה שם הוראה'
וזה שרש"י בחר בנוסח של התנחומא ולא של המדרש רבה, ניתן להסביר בפשטות, מכיון שזה יותר קרוב לפשט של הפסוק 'להורות' ולא 'ללמד'. כי זה ההבדל בין לימוד תורה ל(מה שמגיע מאוחר יותר) פסק-דין. רש"י עה"ת משתדל שהפירוש יהיה יותר קרוב לפשוטו של הכתוב. לעומת זאת במדרש מבקש לפעמים לפרש באופן דרוש דוקא, וק"ל.
ואם תמצי לומר, רש"י כולל גם את פירושו של המד"ר. ההבדל בין שני הענינים: 'שיהא מורה שם תורה' ניתן לומר שיכול להיות מצב של לימוד תורה,
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.