1257
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ו
חנוכה
... נ'ח ענינה להאיר בר"ה מקום החשך, גקה"ט (דרושי חנוכה רנ"ט) ונת' בתו"א בד"ה כי אתה נרי שזהו ג"כ ענין דוה' יג" חשכי דדורותינו עקבתא דמשיחא. וי"ל שבפרט בזמן דחבלי משיח וגזירות קשות ר"ל (סנה' צז, ב) צ"ל ענין דהקב"ה גוזר גזירה וצדיק מבטלה, שזה בא ע"י שעושין רשע בעל תשובה, וכפי' התרגום ופירש"י (ירמי' טו, יט) וע"פ דרז"ל (ב"מ פה, א) הוא ע"י ת"ת לבן ע"ה.
2-ל 5)
... ויהיה רצון אשר כיון שזה עתה באנו מיום הבהיר י"ט כסלו, ראש השנה ללימוד החסידות ולדרכי החסידות, וידוע דיוק אדמו"ר הזקן ובנו אדמו"ר האמצעי בלשון ראש ולא תחלה, שהוא כמו הראש שכולל וממשיך בכל האברים, ז. א. בכל ימות השנה, ונמצאים אנו בימי חנוכה שענינם מוסיף והולך, ודוקא על פתח ביתו מבחוץ, אף כי שקעה החמה, הנה כל אחד מאתנו, בתוככי קהל ישראל, ימלא תוכן הפנימי של הנ"ל בפעולות בסביבתו, להאיר בנר מצוה תורה אור ומאור שבתורה, זוהי תורת החסידות, שמחזיר למוטב.
והרי גם זה הוראת ימי חנוכה, שאין להתרשם באם כמות השמן (שמפעפע בכולו) לכאורה רק ליום אחד תספיק, כי על האדם לעשות כל מה שהוטל עליו, וה' הטוב בעיניו יעשה. ואם עושים אליבא דנפשי' - הנה מספיק השמן עד שמכינים שמן חדש, וק"ל...
2-ל 5)
וי"ל (בדרך אפשר עכ"פ), בהקדם קושיא הידועה ומובאה בכ"מ, דלכאורה ע"פ ההלכה אשר טומאה דחוי" בצבור, מותר הי' להדליק בנרות ביהמ"ק גם בשמן שנטמא, ואחד התירוצים בזה, שהוא להראות חיבתן של ישראל ושל עבודתם בקדש, אשר בשביל הידור העבודה לתכליתו, אף שגם בלא ההידור עבודה כשרה היא, הנה הקב"ה עושה נס ומשדד את הטבע - והדליקו מפך השמן שמונת ימים.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.