1256
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ז' ימים לפני יו"כ מפרישין כה"ג למחנה שכינה דוקא (עיין ירושלמי ריש יומא) ופשיטא בערב יו"כ).
% ₪ ₪
ישנם הטוענים אשר מצד מיעוט ושפלות הערך של דורנו זה אין הדור ראוי וכלי לתורת החסידות, הרי אדרבה ואדרבה, כל ענין החסידות הוא לקשר את החתון ביותר עם העליון ביותר.
ידוע*: ביאור רבינו הזקן על התגלות תורת החסידות בזמנו: משל לבן מלך שנחלה בחולי עצום והרופאים אמרו שאין תרופה למחלתו רק בדרך סגולה לשחק אבנים טובות לערבם במים ולשתות מהמים ההם. אמנם אבנים טובות כאלו לא נמצאו גם באוצר המלך ורק בכתר מלכות. בינתיים הורע מצבו של בן המלך כ"כ עד שהרופאים אמרו שספק אם יקבל את מי הרפואה לתוך פיו. ויאמר המלך אשר כדאי לשחוק את האבן היקרה (שבה תלוי' כל חשיבות הכתר) גם על הספק, פן ואולי תגיע טפה אחת לתוך פיו של בנו וירפא מחליו.
ואם בדורות ההם הוכרחו לתורת החסידות, בדור יתום זה שחולי הבן הוא ביתר שאת, הרי העצה היחידה שנשארה היא אך ורק להפיץ עוד יותר את תורת החסידות בכל החוגים, וכדאי וכדאי לשחוק את האבן ואשר חלק ממנה ישפך לחוץ, ובלבד שטיפה אחת תחדור לתוך לבם של ישראל, שעי"ז יתקרבו לאביהם שבשמים.
וכשנפיץ את מעינות תורת החסידות חוצה, בודאי תקוים הבטחתו של מלך המשיח שענה5 למורנו הבעש"ט על שאלתו אימתי קא אתי מר - לכשיפוצו מעינותיך חוצה.
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.