1254

בהנחה זו אשר כל העולם הוא הקדש (בהעלם, שצריך האדם לגלותו), יבוארו כמה יסודות עיקריים של שיטת הבעש"ט.

אחד היסודות של שיטת הבעש"ט הוא: השגחה פרטית. כל פרט ופרט של הבריאה, גם הפרט היותר פחות ופעוט (למראה עיני האדם) הוא בהשגחה פרטית, וגם פרט היותר פעוט נוגע הוא לכללות הרצון וכוונת הבריאה עד לבחי' מחשבה הקדומה ד"אדם קדמון" - מדריגה הכי נעלית בקדושה דסדר ההשתלשלות*.

ולכאורה, מהו הקישור של פרט היותר פחות שבדומם עם הרצון ד"אדם קדמון"? אמנם, להיות שתכלית כל ענין בבריאה הוא לעשותו הקדש - מובדל ומופרש - הרי כל פרטי הבריאה בגדר קדושה הם.

עוד יסוד עיקרי בשיטת הבעש"ט הוא: לעולם ה' דברך נצב בשמים. ופירש הבעש"ט ז"ל כי דברך שאמרת יהי רקיע בתוך המים וגו' תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות לעולם בתוך רקיע השמים להוותם, כי אילו היו מסתלקות ממנה כרגע ח"ו היתה נעשית אין ואפס ממש כמו קודם הבריאה. וכמו שהוא בהרקיע, כך הוא בכל פרטי הנבראים, אשר כל קיומם הוא רק מצד הכח אלקי שמהוה אותם תמיד'.

וגם ביסוד זה ניכרת שייכות הבריאה ל"הקדש".

הפעולות הנעשות ע"י דיבור האדם, אמרה תורה אשר יכול לחזור מהם רק תוך כדי דיבור ולא אח"כ. אמנם בהקדש יש דין מיוחד והוא: יש שאלה בהקדש, שע"י שאלתו עוקר את ההקדש ונעשה חולין כמו שהי' קודם שהקדיש. ומובן מזה אשר פעולת ההקדש שבאה מהדיבור אינה פעולה שנגמרת מיד ואינה קשורה להפועל, כי אם, היא פעולה נמשכת*, וקשורה בהפועל אותה, ולכן יש שאלה בהקדש, כי זהו עוד יותר מתוך כדי דיבור, כי אם בתוך הדיבור, כי הפעולה (הדיבור) לא נגמרה עדיין?.

וכמו שההקדש היא פעולה נמשכת, כך הוא כל הבריאה, שכולה היא פעולה נמשכת תמיד מכח האלקי המהוה אותה. שהרי ענין הבריאה הוא "הקדש".

וענין זה אשר תכלית הבריאה היא "הקדש", קישור גשמיות ורוחניות עילאית, הוא אחד היסודות בשיטת הבעש"ט ובהנהגתו. שיטת הבעש"ט היא לקשר גם