1236
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
24 לקוטי
יא. בצדיקים מצויות דרגות רבות, כפי שהגמרא? מונה: שמנה עשר אלף צדיקים המסתכלים בשכינה ב"אספקלריא שאינה מאירה", צדיקים בני עליה המסתכלים בשכינה ב"אספקלריא המאירה", והם "מועטין". הגמרא מסיקה בחשיבותם של "בני עליה", שהם נעלים יותר מל"ו הצדיקים, המסתכלים אף הם ב"אספקלריא המאירה", כיון של"ו הצדיקים "עיילי בבר" (=נכנסים רק ברשות) ובני העליה - "עיילי בלא בר" (=ללא רשות).
גם בתוך בני העליה עצמם מצויות דרגות שונות: א) דרגת בני עליה שהם אמנם "מועטין", אבל אינם פחות משנים (ואולי יותר), וכפי שהגמרא מפרטת: "אם אלף הן כו' אם מאה הם כו' אם שנים הן - אני ובני הן" (ואין מוזכר כאן "ואם אחד הוא"). ב) דרגת בני עליה שעליה נאמר": "אפילו בשביל צדיק אחד - העולם מתקיים, שנאמר: וצדיק יסוד עולם". קיום העולם יכול להיות גם בשביל צדיק אחד. בדרגת "צדיק יסוד עולם" אפשרי להיות רק אחד בדור, ובדורו
אבות נ'"ו
של רשב"י היה זה רשב"י עצמו, ואפילו לא בנו ר' אלעזר, שהיה אמנם בכל הדרגות של בני עליה, כביטוי "אני ובני הן".
כמסופר בזוהר* על רשב"י שאמר לר' אלעזר בנו: הבה ונראה מה חפץ הקב"ה לעשות בעולם. הלכו ופגשו במלאך כו' אמר לו ר' שמעון: מה רצונך לעשות? וענה לו: רצוני להחריב העולם משום שאין נמצאים
הערות
- 2. סוכה מה, ב (בקבלה הלכה למשה מסיני - פי' הר"ח שם).
- 3. יומא לח, ב.
- 4. ובזה יובן לשון רבינו הזקן בתניא פ"א: "ולכן ארז"ל במדרש ראה הקב"ה בצדיקים שהם מועטין עמד ושתלן בכל דור ודור וכו' וכמ"ש וצדיק יסוד עולם". דלכאורה אינו מובן למה מביא את הכתוב "וצדיק יסוד עולם", ובפרט שבגמרא שם מובא זה בסיום המימרא שלאחר זה? והענין, כי בתניא שם מובא מארז"ל זה בהמשך לפירושו שכמה מדריגות
- 4. ב"צדיק" שם המושאל כו' דמקרי צדיק בדינו*, אמיתית שם התואר וכו'. ומפרט עוד יותר שאפילו באמיתת שם התואר דצדיק (ובצדיק גמור), ישנן מדריגות: צדיקים שהן מועטין (אבל - ל' רבים) - בחי' בני עלי'** (שעליהם אמרו והן מועטין); כמ"ש וצדיק יסוד עולם - ל' יחיד (וכהפירוש ביומא שם), שלמעלה ממדריגת "והן מועטין". 5 זח"א רנה, א. ז"ח ר"פ וירא.
- 5. *) ועפי"ז יובן לשון אדה"ז שם: ארז"ל במדרש. דלכאורה הרי מפורש הוא בגמרא? והענין, דבשם "מדרש" נקראו מחז"ל הדורשים ומפרשים את הפסוקים, גם מחז"ל אלה אשר בש"ס (ראה ברכות כב א. לקו"ת ויקרא ח, ד). ולכן קורא למרז"ל זה בשם "מדרש", ומדייק אדה"ז ומוסיף כאן תיבת "במדרש" לתרץ מה שבכ"מ בש"ס צדיק פ" צדיק בדינו - כי כאן הוא לא בחלק הדין וההלכה כ"א "במדרש" - לפרש השם "צדיק" אשר במקרא (שבש"ס חלק הקרוב למקרא הוא חלק האגדות ולא ההלכות (לקו"ת שם. ואיץן בזה סתירה למ"ש בהל ת"ת רפ"ב)).
- 6. **) ומ"ש עליהם מצוקי ארץ וגר, הוא מצד זכותם, כדלהלן. - וראה בפירש"י שם: "להיות שתות וקיום ויסוד לקיים תבל". שדייק רש"י בלשונו "ויסוד לקיים תבל" ולא "ויסוד תבל", כלשון הכתוב "וצדיק יסוד עולם" - כי בחי" צדיק יסוד עולם שעבודתו הוא בהעולם ובזיכוכו, הוא יסוד העולם עצמו (דוגמת "יסוד" שקשור ומאוחד עם הבני), משא"כ בחתת "מצוקי ארץ" שאץ עבודתם בהעולם, אינם "יסוד תבל" (עצמו), כ"א יסוד לקיומו של התבל ע"י זכות שמגין.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.