1235
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ט. הפרק הששי של מסכת אבות נקרא בשם "קנין תורה"5?.
המושג "קנין" מציין העברת חפץ מרשות המוכר לרשות הלוקח, אבל למרות העברתו לרשות אחרת נשאר הוא במהותו הקודמת, ללא שינוי, כפי שהיה ברשות המוכר*. זה גם מובן "קנין תורה": גם לרשות אחרת הרחוקה כעת מתורה, יש להכניס שם את התורה כולה כפי שהיא.
"עבודה" זו החלה, בעיקר, באלף ("פרק") הששי. בדורות קודמים, לפני האלף הששי, לא התגלתה התורה כולה כמו שהיא, נתגלה רק החלק הנגלה של התורה ולא פנימיות התורה. גילויה היה ליחידי סגולה בלבד, לכאלה שחוננו בנשמות נעלות, ולא לאנשים פשוטים. פנימיות התורה לא התלבשה אז עדיין בשכל אנושי - לא הגיעה ל"רשות אחרת". רק באלף הששי, ובדורות המאוחרים שבו - "מצוה לגלות זאת החכמה"":, עד כדי התלבשות פנימיות התורה גם בשכל, ושכל אנושי, ועד ל"יפוצו מעינותיך חוצה"':, כך שבדרגה התחתונה ביותר
אבות 5" שיחות -
של "חוצה" מופצים המעינות כפי שהם, "קנין תורה".
י- תוכן זה של הפרק הששי של אבות - רמוז גם במשנה "אמר ר' יהושע בן לוי" שבפרק, בה נדרש אדם להיות "עוסק בתורה", והרי תוכן ה"עסק" בתורה הוא "להמשיך" תורה בעולם. דבר זה קשור במיוחד עם ר' יהושע בן לוי, משום ש"עבודתו" היתה לזכך גופו והחלק שבעולם השייך לו, שלכן "נכנס חי לגן עדן", בגלל זיכוך גופו, ו"לא נראתה הקשת בימיו", כיון שזיכך את העולם במדה כזו שלא היה צורך באות הקשת.
יש, לכאורה, לשאול: מה ההוכחה שהעובדה ש"לא נראתה הקשת בימיו" נובעת מכך שזיכך את העולם, והרי יתכן ש"עבודתו" היתה לעצמו, אלא שזכותו הגדולה הגנה על דורו?
אבל אי אפשר לומר כן, משום שצדיקים גדולים מצויים בכל דור, ובכל זאת נראית הקשת בכמה וכמה דורות. ופשוטה של לשון רז"ל מוכיח שברוב הדורות ככולם נראתה הקשת. כך שהכרח לומר כי קיים יתרון לר' יהושע בן לוי לגבי צדיקים אחרים. היתרון מתבטא בכך שזיכך את העולם כדלקמן.
הערות
- 8. ראה מדרש שמואל רפ"ו דאבות.
- 9. ראה תו"א עה, ד. ד"ה החודש תרס"ו.
- 0. אגה"ק סכ"ו בשם האריז"ל.
- 1. לשון מענה המשיח שאז יבוא = וכמש"כ הבעש"ט באגרתו הידועה על דבר עליית הנשמה שלו בראש השנה, שנת תק"ז (נדפסה בסוף הספר בן פורת יוסף, בספר המכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו (לבוב תרפ"ג), וכותב המו"ל שהעתיקה מן המכתב - כת"י חתנו של הבעש"ט הרה"צ וכו' ר' יחיאל - החתום בעצם כי"ק של הבעש"ט). בספר גנזי נסתרות (ירושלים ת"ו תרפ"ד) ח"א סי' סה. -
- 5. וחלק ממנה בתחלת ספר כתר שם טוב, וספר לקוטי אמרים להה"מ ממעזריטש. - ביאור שאלת הבעש"ט ומענה המשיח עפ"י חסידות ראה לקו"ד ליקוט טז"יח.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.