1232
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
חורין", הוא משתחרר ממגע עם הגבלות העולם, כי אם "מלאכתו נעשית ע"י אחרים", בלמודו לעצמו (אבל באופן ורצון לעשות לו, יתברך, דירה בתחתונים) מאיר מאליו אור התורה את העולם"'.
ו ההבדל שבין שתי הדרגות האמורות, הוא כדוגמת הנאמר בגמרא':: "בתחילה נקראת על שמו של הקב"ה, ולבסוף נקראת על שמו, שנאמר בתורת ה' חפצו, ובתורתו יהגה = יומם ולילה". בתחלת לימוד התורה ע"י האדם היא נקראת "תורת הוי'" על שם הקב"ה, משום שהלומד טרם התאחד עם התורה, כלומר: עדיין מקננים בקרבו רצונות משלו, אלא שהוא מבטלם לקב"ה ועוסק בתורה; אבל לבסוף נקראת התורה "תורתו" על שם הלומד, הוא מתאחד עם התורה, אין לו רצון לעצמו, ורצונו הוא רצון התורה, אז "תורת הוי" נקראת "תורתו". כיון שהיה לדבר אחד עם חכמתו ורצונו של הקב''ה .
כל עוד מהוה לומד התורה מציאות נפרדת לעצמו - קיימים עבורו ההעלמות וההסתרים של העולם, ועליו לבררם ולזככם ע"י "עבודה". התורה נותנת לו, אמנם, את הכח לשלוט על
אבות 5" שיחות 1
ה"עולם", כאמור, אך דרושה לשם כך "עבודה". לא כן לאחר שהוא מתאחד עם התורה, שאז הוא עומד בדרגה נעלית מן העולם, בדוגמת התורה ש"קדמה לעולם", אבל ניתנה למטה, היא "מבררת" את כל "בירורי" העולם, אבל באופן שאף בשעת הבירור - אין דברי תורה מקבלים טומאה.
לכן נלמד "אין לך בן חורין - אלא מי שעוסק בתורה" - מן הפסוק "חרות על הלוחות, אל תיקרי חרות אלא חירות": בלימוד התורה באופן של חרות - חקיקה (כאותיות חרותות על אבן טובה, שהן עם האבן הטובה - מציאות אחת?), כשהלומד מתאחד עם התורה - הוא מגיע לחירות, ונעשה בן-חורין.
ז+ לאחר מכן מונה ריב"ל יתרון נוסף לתורה: "וכל מי שעוסק בתלמוד תורה, הרי זה מתעלה". מן העובדה שנאמר כאן "מתעלה" סתם, ללא פירוט במה מתבטאת ההתעלות - מובן שמדובר כאן בעילוי הגדול ביותר, בלתי מוגבל, שאין נעלה הימנו (שכן כל עוד קיים עילוי גדול יותר - אין הוא בבחינת "מתעלה" באמת, לפי שהוא עדיין למטה - ביחס לדרגה הנעלית יותר).
כל הדרגות, ואפילו דרגת "בן חורין", של התאחדות עם בחינת תורה שקדמה לעולם, הנן עדיין התעלויות
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.