1225

הערות

1. 1. התענוג באה רק כשנשלמה כל הבריאה, וקודם גמר ההתהוות, לא הי' תענוג, גם בהדברים שנבראו כבר. - וי"ל שזהו גם אחד הטעמים מה שיום הששי לבריאה נק' בשם תחלת מעשיך, כי חשיבות ושלימות הבריאה (גם של נבראים הקודמים) הוא בגמר הבריאה דוקא.
2. 2. וכדוגמת הרגלים שהם דוקא מעמידים את הגוף והראש (לקו"ת ר"פ נצבים).
3. 3. ועד"ז, הוא גם בכל תקופה ותקופה, שיש יתרון בתקופה המאוחרת על שלפני' (אף שבכללות, דור המאוחר בזמן, מאוחר הוא גם במעלה ומדריגה), וכן בכללות ההשתלשלות, יש יתרון בהתחתון על העליון ממנו, וכמשל השלשלת (השתלשלות מלשון שלשלת) העשוי' מריבוי טבעות שראשה של טבעת התחתונה הוא למעלה מסופה של טבעת העליונה ממנה. ועד"ז בסדר הדורות, התחלת דור השני הוא לפני (בזמן, המורה גם על המעלה) סיום דור שלפניו, כמאמר רז"ל (יומא לח, ב): עד שלא כבתה שמשו של עלי זרחה שמשו של שמואל.
4. 4. ודבר זה, נרמז גם בסדר הענינים שבמספר עשרה
5. 5. שבאבות: תחילת ענין השני שבמספר עשרה - אדם הראשון - כלול בעשרה מאמרות (כי מאמר האחרון הוא בנוגע לאדה"ר. ראה לעיל סעיף א ובהנסמן שם): תחילת ענין השלישי - נח - הוא סיומו של ענין השני, וכו'. וכן הוא גם בנוגע מדבר וביהמ"ק, אשר הענינים דביהמ"ק - ארון וקרבנות - הותחלו (והיו כלולים) במדבר.
6. 3. איכ"ר פ"א, נא. - וגם בזה, ענין הגאולה העתידה כלולה בזמן שביהמ"ק הי' קיים, כי מכיון שברגע החורבן נולד מושיען של ישראל, הרי מוכרח שהי' תחילה בעיבור ונגמרו (אפילו) שעריו בו'