1223
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
202 לקוטי ובודאי שהוא שייך לדרגה שלמעלה מהשתלשלות, משום שבו המעבר מהשתלשלות (ששת ימי החול) אל למעלה מהשתלשלות (שבת5') - ואז
נבראו עשרה הדברים המנויים במשנה, שכולם אנם בגדרי ההשתלשלות"'.
"עשרה דברים" אלו נעלים יותר מ"עשרה נסים" של בית המקדש, משום שבנסי בית המקדש - היה מקום למציאות שונה, ובדרך נס "לא הפילה כו' לא היה פסול כו'", ואילו "בין השמשות" של הכניסה לשבת, הוא דוגמת "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"*י, כאשר מלכתחילה לא יהיה כל מקום למציאות של "ירעו וישחיתו", ואדרבה: "וראו כל בשר יחדיו" (גם בעלי החיים הטמאים
והמזיקים כו' "כי פי הוי' דיבר"*. (משיחת ש"פ בהו"ב, תשכ"ג)
ו. תחלת הפרק היא גם נימוק וסיבה: סיבת הדבר שכל הענינים, למן
אבות "ה
התחלת הבריאה, באים במספר עשרה - היא משום ש"בעשרה מאמרות נברא העולם": כיון שכל העולם נברא בעשרה מאמרות, שכל אחד מהם כלול מכולם", וגם לאחר מכן הם קיימים בעולם ובוראים אותו מחדש, (ואילו היו מסתלקים ממנו לרגע היה חוזר העולם להיות "אין ואפס ממש" כלפני הבריאה*) - לכן בא המספר עשרה בכל ענין בבריאה.
כפי שמוסבר בתורת הקבלה??, כי מאחר שהכל נברא בעשרה מאמרות - מורכב כל דבר ממספר עשרה. לדוגמא: לכל גוף יש ממדים של אורך, רוחב ועומק (או גובה), וכל ממד מורכב מ"ראש", "תוך", "סוף". יחד עם החומר, שנושא את תשעת הפרטים הללו - מתהוה מספר עשרה.
וכשם שהדבר ביחס למקום - כך גם ביחס לזמן: לכל תקופה "עשרה" משלה, כמפורט במשנה. מובן, איפוא, שהמספר עשרה מצוי בכל התקופות, וגם לאחר זמן הבית, וכן לעתיד לבוא, כדברי רז"ל5: "כנור של עולם הבא - עשר נימין"*. ובלתי מובן: מדוע מפרט התנא מספר עשרה רק עד זמן
הערות
- 1. הקדמה כג ובכ"מ. ומרומז בגמרא (כתובות קג, ב)) שהנקבר בערב שבת אחר חמש שעות ביום אינו רואה חיבוט הקבר כי כו' כבר קדושת שבת מאירה אז - כי שבת הוא למעלה מכל ענין החטא ופגם.
- 6. אבל אינו כשבת ממש, דשבת הוא בח" מחשבה שלמעלה לגמרי מדיבור (שרש הבריאה), וביה"ש הוא בחי' הגיון, ממוצע בין מחשבה לדיבור (ראה ד"ה טוב טעם תש"ג סעיפי טודטז).
- 7. ומזה יובן מעלת התורה שקדמה לעולם, ומובדלת באין ערוך ממנו (דוגמת שבת) שנעלית גם מבחי' ביה"ש, שלכן לא מנה עשה"ד בפרק זה, כמבואר להלן סעי" ט.
- 8. סוף תמיד.
- 9. ישעי' מ, ה.
- 6. בית המקדש, והרי התורה היא 0) שער היחוד והאמונה פ"י.
- 1. שם פ"א.
- 2. ראה פרדס שער ב. ועוד. וראה ג"כ הראב"ע לשמות ג, טו.
- 3. ערכין יג, ב.
- 4. וגם יהי" אז הגמר, מספר העשירי - של כמה ענינים כמו פרה העשירית (רמב"ם הל' פרה ספ"ג), שירה העשירית (ראה רשימות הצ"צ על שה"ש בתחלתן ובהנסמן שם).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.