1221

200 לקוטי

ב. כדי שתהיה אפשרות ל"והפלה גו' בין מצרים ובין ישראל", שבה בשעה שקיבלו המצריים את המכות - לא נפגעו בני ישראל מהן כלל, למרות שגם הם היו אז עובדי עבודה זרה* - היה הכרח בהארת אור שלמעלה מן ההשתלשלות, כי מבחינת סדר ההשתלשלות לא היה אפשרי בעת ובעונה אחת "נגוף למצרים ורפוא לישראל". וזה מובנם "עשרה נסים נעשו לאבותינו": נס - מלשון: הרמה*, הקב"ה העלה אז את בני ישראל לדרגה שלמעלה מן ההשתלשלות, והמכות לא פגעו בהם".

בכך יובן משום מה מקדים התנא את "עשרה נסים" לפני "עשר מכות": כדי שעשר המכות תהיינה כפי שהיו צריכות להיות, שתשמשנה הכנה ליציאת מצרים (לא רק שהמכות לא תזקנה לבני ישראל, כי אם, אדרבה, תשברנה את "קליפת" מצרים, וע"י כך - את גלות ושעבוד מצרים) - היו צריכים להיות לפניהן ה"נסים", העלאת בני ישראל לדרגת למעלה מן ההשתלשלות, ורק לאחר ה"נסים" היתה אפשרות למכות לבוא בדרך שתבאנה את יציאת מצרים.

ג. שיא וסיום יציאת מצרים באו רק עם קריעת ים סוף?. כל עוד לא

אבות "ה

היה נס קריעת ים סוף - לא הסתיימה היציאה ממצרים: הן מבחינת המצריים - שאף לאחר מכת בכורות, ולאחר שנתנו לבני ישראל לצאת ממצרים, רדפו עוד המצריים אחרי בני ישראל כדי להלחם אתם, ורק בקריעת ים סוף בטלה לגמרי קליפת מצרים, "אחד מהם לא נותר". גם מבחינת בני ישראל - שאף לאחר עשרה הנסים ולאחר יציאת מצרים, סבר חלק מישראל ("שכולם קומה אחת שלמה") "לשוב למצרים"*, ורק בקריעת ים סוף, עם ה"גילויים" שהיו אז - התעלו לדרגה כזו שאין בה כל מקום לקליפת מצרים, לכן היתה אז היציאה ממצרים - מוחלטת.

ואלו היו עשרה הנסים ועשר המכות של קריעת ים סוף, שסיימו והשלימו את הנסים והמכות שבמצרים: ע"י עשרה הנסים שעל הים התעלו בני ישראל לדרגה שהיא מרוממת לגמרי, מבלי תת מקום כלשהו ל"מצרים", וע"י עשר המכות שעל הים, בטלה קליפת מצרים לגמרי.

ד. תחלת כל התעלות - גם תוך כדי הימצאות בדרגה נחותה - חייבת להיות בצורה שתביא את שיא ההתעלות: שיא ההתעלות צריך להימצא "בכח", בהעלם, בתוך ההתחלה. מובן, לפי זה, שבתחלת ההתעלות שע"י עשרה הנסים שבמצרים - היתה טמונה "בכח", העובדה שבסופו של דבר יתעלו בני