1219
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
18 לקוטי ביצוע") - היה זה לדידו גם ענין של "אנוס". ועוד, כאמור: אימתי באה לידי ביצוע כוונת הירידה ו"אנכי אעלך" גו' - כאשר הירידה היא בצורה של "אנוס", בעל כרחו.
ברם, כיון שהיה הדבר על פי הדיבור - עשה אותו יעקב, ובשמחה. ע"י כך היה "בירור הניצוצות" במצרים, ובני ישראל, ביציאתם ממצרים, לקחו אתם את כל ניצוצות
הקדושה שהיו שם, כמאמר חז"ל% "עשאוה כמצודה שאין בה דגן וכמצולה שאין בה דגים". שזהו
ה"יצאו ברכוש גדול", ע"י בירור הניצוצות באה לדידם תוספת אור ו"חיות" בקדושה?י.
ט. דובר כבר, כי מכל דבר יש להסיק הוראה ב"עבודה". ההוראה שבכל האמור היא:
אבות פד
הידחקות מעצמו ב"מקומות צרים" אינה צריכה להיות. אפשר אמנם לעשות גדולות, אבל "כל הדרכים בחזקת סכנה", ולשם מה להידתף לסכנה? - למה להמצא שם, שלא בין חסידים, ויהא "משפיע", בשעה שראוי להמצא בין חסידים ולהיות "מקבל"? ואשר לגודל ההתעלות שכתוצאה מן הירידה - אין לדעת זאת בבטחה, שכן "כל הדרכים בחזקת סכנה", ואילו הירידה היא ודאית. אבל כאשר הדבר בא "על פי הדיבור", שכן מצוים עליו ושולחים אותו, או שהוא רואה כי ההשגחה הפרטית הובילה אותו והביאה אותו למקום זה - אין כל מקום לטענות, ואדרבה: הדבר בא על פי הדיבור. עליו לדעת כי כשהוא הולך "על פי הדיבור", כשלעצמו הרי הוא אנוס! ורק משום שהקב"ה שולחו לשם הוא הולך, עליו לעשות זאת בשמחה, ואז הוא בטוח ב"אעלך גם עלה", ויתר על כן - ע"י "אנכי", ובסופו של דבר יצא - ברוחניות ואף בגשמיות - "ברכוש גדול".
(משיחת ליל ב' דחג הפסח, תשי"ד)
הערות
- 7. ובדוגמת ההבטחה ד"לא ידח ממנו נדת" (שבנוגע לכ"א בפרט), שאפשר להיות גם בגלגול אחר (תניא ספל"ט. שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ד, ה"ד).
- 8. ברכות ט, ב.
- 9. ראה לקו"ש שם פ' ויגש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.