1214
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
משמשת עצה לטמטום הלב, ליצירת פתיחת הלב.
(מ"תשובות וביאורים", סימן יא ב"קובץ ליובאוויטש" חוברת י"א)
ד. בפרק רביעי של מסכת אבות אומרת המשנה: "שלשה כתרים הן, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב עולה על גביהן". המפרשים מקשים על כך: מדוע אין המשנה כוללת את "כתר שם טוב" במנין עַם שלשה הכתרים האחרים, ואינה אומרת "ארבעה כתרים הן"?
כן יש להבין במה גדולה כל כך חשיבותו של כתר שם טוב, עד שהוא גדול מכתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות. - תורה, כהונה ומלכות הנם הרי יתרונות אמתיים, פנימיים, ואילו שם טוב, לכאורה, הוא דבר חיצוני, ועלול להיות שיש למישהו שם טוב, שלא לפי היתרונות שיש לו. כיצד, איפוא, יתכן שכתר שם טוב גדול יותר מכתרי תורה, כהונה ומלכות?
כן יש להבין את הביטוי "עולה על גביהן". לכאורה, היה צריך לומר: "למעלה מכולם", שכתר שם טוב גדול משאר הכתרים, ומה משמע "עולה על גביהן"?
הסבר הדבר: אימתי מהוה "כתר שם טוב" יתרון? - כשהוא "עולה על גביהן", כשהוא בא רק לאחר שלשת הכתרים הקודמים. שם טוב לכשעצמו אינו יתרון כה גדול (כמוסבר לעיל שאינו אלא ענין חיצוני), ולפיכך אין הוא נמנה ככתר רביעי, כיון
אבות פ'ד שיחות 19
שכשלעצמו אין הוא מהוה יתרון גדול. אך כשקיימים שלשת הכתרים של תורה, כהונה ומלכות, ולאחריהם - "על גביהם" - בא כתר שם טוב, הרי הוא "עולה" עליהם.
ה ה"צמח צדק" אומר ב"קיצוריו" למאמר "ביום השמיני עצרת":' שכתר מלכות הוא בראש השנה, שכן "עבודת" ר"ה היא "אמרו לפני מלכיות", כתר כהונה הוא ביום הכפורים, שאז נכנס הכהן הגדול "לפני ולפנים", כתר תורה הוא בשמיני עצרת (שמחת תורה), וכתר שם טוב הוא "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה":'.
מן העובדה שזמנם של כתרי מלכות, כהונה ותורה הוא בחדש תשרי, ורק כתר שם טוב הוא ענין מעשה המצוות - מובן שעיקר תוכנם של כתרי מלכות, כהונה ותורה הוא "עבודת" האדם עם עצמו, כשהוא פועל על עצמו ו"קונה" ענינים פנימיים = וקנינים טובים בנפשו, קנינים שיביאוהו לקיום המצוות,
הערות
- 2. לקו"ת דרושים לסוכות פג, א.
- 3. בשנת תרצ"ט, סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר: פעם ביאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ ענינם של ג' הכתרים בע"פ, אותו הביאור המבואר בלקו"ת ולא סיים אז הביאור דכתר שם טוב. וכששאלוהו מהו ענינו של כתר שם טוב, ענה אז, שהו"ע הריקודים בשעת ההקפות. ע"כ דברי הרב.
- 3. ויש לתווך ב' הביאורים: בחודש תשרי, להיותו חודש הכללי - כלולה העבודה דכל השנה, גם הענין דקיום המצות בפועל, אלא שבתשרי כ"ז הוא בכח עדיין. והריקודים (מעשה בפועל) בשעת ההקפות ענינם הוא - הקבלה בשמחה לקיום המצות בפועל במשך כל השנה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.