1204
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אתה הולך - למקום עפר רימה ותולעה".
ב. חלוקת ההוראה שבמשנה לשלשה חלקים מוכיחה כי הן שלש הוראות שונות\'. בני ישראל, באופן כללי, חלוקים לשלשה סוגים: צדיקים, בינונים ורשעים, וכל חלק במשנתנו משמש הוראה לסוג אחר: החלק הראשון - לצדיקים, החלק השני - לבינונים והחלק השלישי - לרשעים.
ההבדל שבין צדיקים לבין בינונים ורשעים הוא: לצדיקים, מצד עצמם, אין הרע עלול לבוא, כיון ש"אין לו יצר הרע"?!, כי אם - תאוות היתר, "ידי עבירה". בבינונים - מתאוה הרע גם תאוות איסור ח"ו, אבל "מיד שנזכר כו'", מיד מתערב היצר הטוב, והקב"ה עוזרו, אור ה' מאיר על הנפש האלקית, והדברים נפסלים בעיניו לגמרי''. הדבר העיקרי (משא"כ - לעיתים כו') הנדרש מהם הוא להאיר את אור ה' - "ועשה טוב", ולכן נידונים בשני החלקים הראשונים שבמשנה - עניני טוב בלבד, כפירוש אדמו"ר הזקן כנ"ל. ברם, לאלו המצויים בדרגה נחותה יותר מאשר הבינונים - דרושה הוראה והתבוננות גם בכיוון של "סור מרע", ולפיכך מזכיר התנא בחלק השליש'' - "מטפה
אבות פ''ג שיחות 1
בחלק השני - בינונים - מוזכר "ולפני מי" בלבד, ביטוי הרומז לבחינת עתיק, כאמור, ואילו בחלק השלישי - רשעים - מוזכר הפירוט: "לפני ממה"מ הקב"ה", כיון שאותו אדם שהתנא מקדיש לו את החלק השלישי, לא ישתכנע מתוכן ענין עתיקא קדישא, כיון שהדבר נעלה מהשגתו, ואין לו בו כל עריבות וכל מושג. משום כך יש להסביר לו כי הקב"ה הוא מלך, דבר שיש לו מושג בו (כיון שענינו של מלך, מלך בשר ודם, נראה גם למטה ואפילו בין אומות העולם). אמנם מתוך ענין המלכות עצמו - צריכה להיות ההתבוננות בגדלות המלכות שלמעלה, בכך שאין הקב"ה מלך סתם, כי אם, מלך למלכי
הערות
- 1. ראה שער מרז"ל - להאריז"ל - על משנה זו.
- 2. תניא פ"א.
- 3. תניא פי"ב, יג.
- 4. סרוחה" ו"מקום עפר, רמה ותולעה", דברים שהם היפוכו של טוב.
- 5. אבל, לאמתו של דבר, כאמור לעיל, אפילו מי שנמצא למטה מדרגת הבינונים ואפילו מי שכבר נכשל בפועל באיסור ועליו לחזור על כך בתשובה - צריכה התבוננותו להיות בעיקרה (כאמור בדבר ההתבוננות שעל פי החסידות) בעניני טוב. אבל מאחר והוא שרוי במצב נחות - צריכה להיות התבוננותו בגדלות הבורא והנשמה, באמצעות ענינים שגם הוא, במצבו הנוכחי, יחוש בטוב ובגדלות שבדברים.
- 6. זה פשר הנאמר במשנה ביחס להתבוננות של "ולפני מי אתה עתיד כן'":
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.