1200
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
0 לקוטי ואף, אם יוכיחו לו בהוכחות שונות שלא כן הדבר, - ואף אם לא יהא ביכלתו ליישב את הסתירות שבדבר אותו ראה בעין שכלו - לא יתעורר אצלו ספק כלשהו כלפי הדבר הנראה לו. הראיה מגעת למקום נעלה בנפש, הגבוה מ"שקלא וטריא" של שכל. טעם נוסף לביטוי "החכם עיניו בראשו" הנאמר בפסוק, כי ראשו הכוונה על השכינה השורה על ראשו". מתוך כך שהשכינה שורה על ראשו של יהודי - מאירה בו יחידה שבנפש, הריהו "רואה את הנולד", רואה הנהו באמת לאמיתו ואינו נותן
אבות פ''ב
לנפש הבהמית להונותו, מאחר ודברים מעין אלו נוגעים לעצם מהותו, לא ייתכן שירמה עצמו בזה. הוא חש בהם מתוך ראיה הנעלית מהבנת השכל'ל.
(מד"ה כי תשא, תשי"ג)
הערות
- 0. זוהר פ' בלק (קפז, א) הובא בתניא פל"ה.
- 1. ועפי"ז יש לבאר סיפור הידוע, אשר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ענה (באסיפת הרבנים דשנת עת"ר) לאחד הרבנים על שאלתו, מדוע מנגד בתוקף כ"כ לאחת ההצעות שהציע אז הממשלה; מהי ההוכחה שההצעה מסוכנת כ"כ, וענה שהוא מפני שהונח אצלו כך. ולכאורה איך אפשר לעמוד בתוקף כ"כ מצד הנחה, בלי שום הוכחה? והענין, כי בראשי ישראל מאיר בחי' יחידה הכללית (דוגמת הארת היחידה שבכל אחד, שממנה בא בכח דמס"נ, שהיא בבחי' חכמה (ראש) שבנפש - וראה ד"ה פדה בשלום (שבשער התפלה) פי"ב) ואין שייך לטעות בענין הנוגע לבח" יחידה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.