1198

1%58 לקוטי

נאמר בפסוק**: "החכם עיניו בראשו" רש"י מסביר'*: "בתחלת הדבר מסתכל מה יהא בסופה" כיון שהביטוי בכתוב הוא "עיניו" שפירושו החכם רואה מה עלול להיות בסופו של דבר, לכן משתמש אף ר"ש בביטוי "רואה את הנולד". נכון, אמנם, שביטויו של ר"ש לקוח מלשון הכתוב, אך בכתוב עצמו דרושה ההבנה מדוע מדייק הוא לומר ש"החכם עניו בראשו", לראות את התוצאות שיבואו בסופו של דבר.

כן דורש הבנה הביטוי "החכם עיניו בראשו": מאחר שיתרון החכם מתבטא בכך שהוא מתבונן ורואה מה יהא "בסופה" של דבר זה, מן הראוי היה לומר "עיניו בסופו". בראשיתו של דבר, הרי "נופת תטופנה שפתי זרה", ואילו מעלתו של החכם מתבטאת בכך שרואה בתחלתו מה יהא בסופר - ורעיון זה משתמע יותר מן הלשון "החכם עיניו בסופו".

יא. הענין יובן לאחר הסברת שבחו של רבי שמעון - "ירא חטא":

פירושו של "ירא חטא" הוא - שהאדם ירא מעצם החטא. אין הוא ירא מהעונש הבא כתוצאת החטא, אלא מהחטא עצמו?". חטא - מלשון חסרון

אבות פ''ב

ופגם%: כשיהודי עובר עבירה נגרם פגם בהתקשרותו* אל הקב"ה. זה, איפוא, משמעו של ירא חטא: פוחד הנהו מפגם בהתקשרותו.

נוסף על העובדה שיראת חטא נעלית מיראת העונש מחמת מעלתה העצמית, כיון שירא חטא חש ביקרה של אלקות, (שהרי מסיבה זו ירא הוא לעבור עבירה אשר תנתק אותו מכך); קיימת גם ליראת חטא השפעה חזקה על האדם בהימנעות מעבירה.

יראת העונש אינה מספיקה תמיד למנוע את האדם מלעבור עבירה - מאחר שהטוב והעריבות שבעבירה זו שעליהם מצביע היצר הרע, משיג האדם בו במקום. ואילו העונש, יגיע לאחר זמן. כמו כן טוען היצר הרע, שביכלתו יהא למנוע את העונש על ידי כך שיחזור בתשובה, למרות שיודע הוא כי "אחטא ואשוב אין מספיקין בידו כו'*, יודע הוא יחד עם זאת, כי כש"דחק ונכנס", מתקבלת תשובתו וייסלח לו חטא זה>. לעומת זאת לגבי יראת חטא מרגיש הוא מיד בהפסד שנגרם ע"י העבירה; גם טענתו של היצר הרע כי ביכלתו לחזור בתשובה ולתקן את החסרון, אין בכחו להשפיע עליו, מאחר והאהבה והרצון של הנפש האלקית להקב"ה, - בגללה ירא הוא להנתק ממנו - באה, הרי, מאור הוי" המלובש בנפש, הנעלה