1196

16 לקוטי זו אדמו"ר הזקן = מסביר ב"תניא"<, שאפילו לאחר שיהודי עושה "תשובה נכונה" על עוונותיו - הרי בשעה שהוא צריך להתעלות לדרגה נעלית יותר, מפריעים העוונות להתעלות ולהשגת דרגה זו של אלקות. - "עיקר התשובה בלב, והלב יש בו בחינות ומדרגות רבות", ואף שלגבי הדרגה הקודמת מספיקה תשובתו, הרי לגבי הדרגה אליה הוא מתעלה עתה - צריכה להיות תשובה "מעומקא דלבא יותר". התשובה הקודמת אינה מספיקה עתה, ולפיכך (לגבי דרגה זו) נשארה המחיצה שבינו לבין הקב"ה שנתהוותה ע"י חטאו.

ומאחר והקב"ה הוא אין-סוף, ובן ישראל צריך להתמיד בעלייתו דרגה אחר דרגה - הרי כל כמה שתהיה התשובה שלו עמוקה, אינה מספקת לגבי הדרגות הרמות אליהן הוא צריך להתעלות. תמיד נשארת המחיצה שהוא יצר ע"י העבירה, כלשון הכתוב"*: "וחטאתי נגדי תמיד".

נכון אמנם ש"אין דבר בעולם עומד בפני התשובה"'י. אלא שהדברים אמורים ביחס לדרגה שאליה הגיעה התשובה שלו, לפי דרגתו העכשוית. בדרגות אלו מועילה תשובה אפילו על עבירות חמורות ביותר, אבל תמיד קיימות דרגות נעלות יותר שלגביהן דרושה תשובה נעלית יותר.

אבות פ''ב

(כשעשה דבר שלגבי דרגתו העכשוית לא היתה מתחלה עבירה - הרי אף כשהתעלה אחר כך לדרגה רמה יותר, אשר שלגביה מהוה הדבר חטא?, אינו נחשב לחטא, משום שבשעה שעשה את הדבר לא היה זה חטא". לא כן כשבשעת העשייה היה זה חטא - "חטאתי" - והחטא פגם בכל הדרגות (שכן הדרגות היו קיימות כבר אז אלא שהוא לא עמד בהן) - הרי התשובה שהוא עושה, מסירה את הפגם רק בדרגות אליהן הגיעה התשובה, אבל לגבי הדרגות הנעלות יותר - נותר הפגם).

לפי זה נמצא שהפסד העבירה הוא תמידי, "וחטאתי נגדי תמיד".

ח. למרות שהעבירה נשארת תמיד, הרי לשון הפסוק הוא לגבי זה - "וחטאתי נגדי תמיד", נגדי דוקא, מרחוק*. כלומר: הידיעה שחטאו נשאר תמיד חייב להיות מרחוק, ואינה צריכה למנוע את עבודתו. שכן למרות שלגבי רשע נאמר*: "אי אפשר לרשעים להתחיל לעבוד ה' בלי שיעשו תשובה על העבר תחלה" - הרי מאחר שלפי מצבו העכשוי עשה תשובה - אין החטא נפריע לו