1195
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
למרות שההזדככות הפרטית משמשת אף היא הכנה להשראת אור של בלי גבול - אפשרי שיעבור יום, בו יקיים אדם מצוה קלה בלבד - כיון שליום זה (חלק זה של עולם, כיון שהעולם חלוק בשית אלפי שנין וכל שנה כולל סכום מסוים של ימים). דיה - הזדככות של מצוה קלה, כך שגם על ידה - הוא "כלי" לזוהר ואור של האור הבלי גבול, כדרך שאנו מוצאים במצות תלמוד תורה**.
(משיחת שבת בראשית, תש"כ)
ו במשנה הראשונה של הפרק השני במסכת אבות נותן התנא הוראה לכל יהודי: "והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה". - כשאדם צריך לקיים מצוה והיצר הרע משיאו כי יבוא לו "הפסד" על ידה, הוא יפסיד בכך ממון, טורח או זמן - מייעץ לו התנא כיצד להתגבר על היצר הרע: עליו להתבונן כי ה"הפסד" אין לו כל ערך לגבי השכר שיקבל ע"י המצוה. הוא הדבר, כשהיצר הרע מפתהו לעבור עבירה תוך תיאור "שכר" העבירה - "נופת תטופנה שפתי זרה"5, עליו לחשב "שכר עבירה כנגד הפסדה": אין כל ערך ל"שכר" לגבי ההפסד שיהא לו
אבות פ''ב שיחות 15
ע"י העבירה, כלענה"*:.
מן העובדה שהתנא משוה את שני הדברים - "הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה" - יש להסיק כי החישוב בשניהם הוא דומה: כשם שבמצוה, הרי חוסר הערך של ה"הפסד" לגבי השכר מתבטא לא רק בכך שההפסד הוא גשמי בלבד ואילו השכר הוא גם רוחני, ורוחניות יקרה לאין ערוך מגשמיות - כי אם גם בכך שה"הפסד" של דברים גשמיים זמני בלבד, ואילו שכר המצוה הוא נצחי. ע"י קיום המצוה מתקשר הוא עם הקב"ה לעולם? ואם יאבד ח"ו את המצוה יפסיד ח"ו לנצח את שכר המצוה (שכן אף אם יזור אח"כ בתשובה - ייעדר עדיין אור המצוה3 - כך גם החישוב של "שכר עבירה כנגד הפסדה": לא רק ששכר העבירה הוא גשמי ואילו ההפסד והפגם הם ברוחניות - כי אם גם שהשכר הוא זמני וההפסד נצחי.
לכאורה אין החישוב זהה: כשאדם מפסיד את שכר המצוות - הרי זה לנצח, כאמור, ואילו לגבי הפסד העבירה הרי כשיחזור בתשובה - יסולק הפגם, ואם כן אין הפסד העבירה אלא זמני, לכאורה?
"ואחריתה מרה
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.