1188
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
108 לקוטי אדם היא לעצמו ונעלית מכדי להתגלות לזולת, ואילו הדיבור הוא הצטמצמות לשם גילוי גם לזולת. בכך, איפוא, שונות נשמות ישראל מכל הנבראים: הנשמות, הנובעות ממחשבתו יתברך, אינן מהוות "זולת" כי אם "חלק אלקה ממעל ממש":, והנבראים, שמקורם בדיבור, נוצרו כאילו הם "זולת", מציאות וישות.
על אף העובדה שהנשמות ושאר הנבראים מנוגדים במהותם: מהותן של הנשמות היא התבטלות לאלקות - "גוי אחד" - ואילו הבריאה היא - "ומשם יפרד", ישות ופירוד, הרי תכלית ישראל היא לגלות את האלקות בעולם דוקא - "גוי אחד בארץ", להשכין גם בארץ את ה"אחד":", ההתבטלות של בחינת מחשבה (שאינה לזולת).
וזה הנאמר בגמרא: "מה אומנותו של אדם - בעולם", מה על איש ישראל ("אתם קרויים אדם"*) ליצור בתוך העולם? - התשובה: "ישים עצמו כאלם", להביא. לידי כך שבעולם יתגלו לא רק עשרה המאמרות בלבד (התגלות בחינת דיבור, היוצרת "ביטול היש", בחינת "ועד"), כי אם גם בחינת אלם ושתיקה (התגלות בחינת מחשבה, "ביטול במציאות", בחינת "אחד") הנעלה מן העולמות.
ע"י מה אפשר לפעול דבר זה בעולם? - "ישים עצמו כאלם", על
אבות פ"א
האדם להעמיד את עצמו במצב של התעלות מן העולם, בדרגה שלגביה אין העולם תופס מקום. אין עליו להשאר ב"עבודה" של "וכל מעשיך יהיו לשם שמים", כאשר אדם מתעסק בעולם ושקוע בעניניו, אלא שהוא עושה זאת לשם שמים*; כי אם להגיע ל"עבודה" כזאת שהוא מביא עצמו לידי כך שהעולם אינו תופס מקום כלל לדידו". וכשמאירה באדם בחינת "שתיקה", האלקות הנעלית מן העולמות - אזי "את העולם נתן בלבם"*, שגם בעולם "נמשכת" בחינת "שתיקה" שלמעלה מהדבור''.
טז. כל עניני העולם נובעים מן התורה, ומקורם של "עשרה המאמרות" הם "עשרת הדברות". על התורה הרי נאמר* "אורייתא וקוב"ה - כולא חד", ובכל זאת
הערות
- 3. נסמן לקמן ע' 186. 4 תו"א כז, ד. 5 יבמות סא, ב. זח"א כ, ב.
- 6. ראה לקו"ש ח"ג [המתורגם] ע' 162 ואילך.
- 77. ואין הכוונה שיהי' בהתבודדות מהעולם, דאדרבה, מצד בחי' השתיקה (יחו"ע), גם בהיותו מלובש בהעולם אינו נתפס בזה כלל. וכמו יוסף הצדיק שהי' בבחי' ביטול גם בעודו עסוק בחשבונות (דרמ"צ פא, א. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 85 ואילך ובהנסמן שם).
- 8. קהלת ג, יא. וראה לקו"ת במדבר ד"ה והי' מספר.
- 9. כי בכח נש"י להמשיך גם בבי"ע שיהי' הביטול כבאצילות (ראה תו"א ד"ה בעצם היום הזה. ולהעיר מד"ה והוא עומד תרס"ג ע' 9 ואילך. ד"ה אנכי תרס"ז).
- 0. זח'"ג יא, ב.
- 1. בתניא פ"ד ורפכ"ג מביא מאמר זה בשם הזהר ובלקו"ת נצבים רד"ה כי קרוב מציין לעיין בזהר פ' בשלח ס סע"א. - ולהעיר מת"ז ת"ו ותכ"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.