1182
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי רע" "ואל תתחבר לרשע" - מובן, אבל במה קשורה לשתים אלה ההוראה "ואל תתייאש מן הפורענות".
לפי הפירוש הראשון היה, לכאורה, מקום לתרץ כי "ואל תתייאש מן הפורענות" בא כהמשך לשתי ההוראות הראשונות: התנא מתכוין למנוע שלא יחשוב אדם לנפשו: "מה איכפת לי להיות בשכנות לרע ובהתחברות עם רשע וללמוד מהם, והרי, אדרבה, "דרך רשעים צלחה" לשם כך הוא אומר: "ואל תתייאש מן הפורענות" - הצלחת הרשעים אינה אלא זמנית, ובסופו של דבר תבוא עליהם פורענות, ולכן - "הרחק וכו' ואל תתחבר וכו'".
משכן רע" מופנה כלפי מי שהוא רע בתור שכן, ואפילו כשהוא לכשעצמו
אבות פ"א
אנו רע כלל (או אפילו - טוב). הדברים ניתנים להבנה, על פי הדוגמה: המגיד ממעזריטש אומר%* בקשר למאמר רז"ל*: "אל יאמר אדם אי אפשי בבשר כו' אלא: אפשי, ומה אעשה אבי שבשמים גזר עלי" - שכך צריך לומר רק צדיק שלא חטא מעולם, אבל בעל תשובה, ש"סורו רע" ועלול לבוא במגע עם רע, צריך לומר "אי אפשי כו'".
כל עניני פנימיות התורה משתקפים ב"נגלה": הרמב"ם פוסק הלכה בדעות ומדות האדם*, שאדם חייב ללכת "בדרך האמצעית" מבלי לנטות לאחת "משתי הקצות", הוא גם מפרט את הסדר של ה"דרך האמצעית" ביחס לענינים השונים, ומוסיף: "אם היה רחוק לקצה האחד - ירחיק עצמו לקצה השני וינהוג בו זמן רב עד שיחזור בו לדרך הטובה, והיא מדה בינונית שבכל דעה ודעה". כלומר: מי שסטה לכיוון קיצוני אחד - חייב לפנות אך ורק לכיוון המנוגד, ולדידו אין טובה הדרך האמצעית'.
הערות
- 1. אלא שלפי זה מוקשה הביטוי "ואל תתיאש": אי התיאשות מדבר מסוים אין פירושה - ודאות שהדבר יבוא, כי אם תקוה בלבד לבוא הדבר. דוגמת היאוש הנאמר באבידה: מובנו של "לאחר יאוש" הוא שבעל האבידה איבד כליל את התקוה למצוא את האבידה, ו"קודם היאוש" - טרם התיאש, הריהו מקווה עדיין שמא תימצא האבידה (אך אינו בטוח במציאת האבידה). אם כן - כאשר התנא מתכוין לומר שאין להתחבר עם רע ורשע משום שעונשם של הרשעים בו יבוא - אין לו להתבטא: "ואל תתיאש", כי אם ביטוי המציין שעל הרשעים תבוא ודאי הפורענות?
- 2. ז+ הסבר הדברים: הביטוי "הרחק
- 3. שיחות
- 4. [הוא הדבר גם ביחס לשמירת בריאות הגוף: הרמב"ם מציע סדרי התנהגות באכילה ושתיה ודומיהן וכותב* ש"כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו - אני ערב לו שאינו בא
- 4. הובא בלקו"ת ואתחנן ט, ד.
- 5. כ"ה הלשון בלקו"ת שם. וראה ספרא ס"פ קדושים.
- 6. הל' דעות פ"א, ה"ד.
- 7. שם פ"ב, ה"ב.
- 8. שם פ"ה, ה"כ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.