1179

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בתורה שלא כהלכה, הוא מנצל אותה להטיית יהודי ר"ל מדרך הישר, כדוגמת פתגם אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע על היצר הרע, הנפש הבהמית, כי "עלולה להיות נפש בהמית צדקנית ("פרום") ואף חסידית"\?. למרות שדבר זה גורם ליצר הרע עינויים קשים - כדאי לו לסבול אותם לזמן מה, שמא יעלה בידו להטות יהודי מן הדרך הישרה.

אנשי כנסת הגדולה חידשו כי אף כשמדובר אודות "עכו"ם מרקדין בהיכלו", עם ההעלם הגדול ביותר על אלקות, כאשר עם התורה עצמה (ו"אורייתא וקוב"ה כולא חד") מתנגדים ר"ל לאלקות - הרי לא זו בלבד שאין להתרשם מכך, ולא זו בלבד שאין הדבר צריך ליצור העלם והסתר בנפש האדם, אלא שהדבר צריך לעורר בו את יתרון האור - מתוך החשך וכו'.

לימוד התורה של "אנשי כנסת הגדולה" בא לאחר הדרגות הקודמות: הבחינות שמ"משה" ועד "נביאים" הן דרגות בעצם לימוד התורה, ולאחריהן באה דרגת אנשי כנסת הגדולה" - "להמשיך" תורה בתוך העולם?,

אבות פ''א שיחות 199

ובעולם עצמו - בתוך ההעלם והסתר הנחות ביותר שבו, "עכו"ם מרקדין בהיכלו" - להוכיח כי "זו היא גבורתו וכו'", ולעשות עולם זה לדירה לו, יתברך. בכך גם יובן על שום מה כולל התנא במשנה אחת את שני החלוקים - "משה קבל תורה כו'" ו"והעמידו כו'" - שכן "והעמידו תלמידים הרבה" בא בהמשך לחידושם של אנשי כנסת הגדולה: לקיחת עניני העולם - רשות הרבים - שהם "הרבה" - היפוכה של קדושה שהיא אחדות - ולעשות מהם "תלמידים", למודי הוי", עד למעמד של "והעמידו", קביעה תמידית לקיום נצחי. (משיחת ש"פ נשא תשכ"ג)

ג. ההוראה הראשונה שבמסכת אבות (לאחר הקדמת סדר המסורה ש"משה קבל תורה מסיני וכו'" עד "ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה") כוללת שלשה דברים: א) "הוו מתונים בדין". ב) "והעמידו תלמדים הרבה" ג) "ועשו סייג לתורה".

רו"ל אומרים'<: "מה שהוא (הקב"ה) עושה הוא אומר לישראל לעשות". מאחר שהקב"ה מצוה לישראל לעשות שלשה דברים אלו - מובן שגם ההנהגה מלמעלה היא באופן כזה.

הערות

  1. 1. "היום יום" כ"ג סיון.
  2. 2. ואז מוכרחות ב' ההוראות דאנשי כנה"ג: לעשות סיג לתורה. וע"ד מרז"ל: בקעה מצא (ולכן) וגדר בה גדר. וכן ההזהרה והוו מתונים בדין, כי לא תמצא במחזרין בעיירות כו' (עירובין נה, א ובפרש"י); ובפרט בנוגע לפס"ד - אשר חושך העולם הוא ההיפוך מזה דהלכתא בעי צילותא כיומא כו' יום אורה כו' (שם סה, א ובפרש"י).
  3. 3. נסמן בלקוטי-שיחות ח"ג [המתורגם] ע' 217 הערה 11.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.