1176

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

הכרח, איפוא, לומר כי הפרטים אותם מונה התנא ומודיע עליהם בסדר המסורה של התורה (משה, יהושע, זקנים, נביאים ואנשי כנסת הגדולה) - משמשים הם הוראה, וחשובים לכל יהודי ביחוד. לימוד התורה של כל יהודי חייב לעבור בנפש הלומד - תהליך לפי סדר המסורה, בכל הבחינות האמורות שבנפשו: בחינת "משה" שבנפשו, "יהושע" שבנפשו, "זקנים" "נביאים" ו"אנשי כנסת הגדולה" שבנפשו. ולפיכך מונה המשנה רק דורות אלו: יהושע, זקנים וכו' (למרות שהיו, כאמור, דורות רבים מאלו בהרבה), כי רק הם חשובים לעניננו, ב"עבודת" האדםי. לכן מצוין כאן התואר "נביאים", שכן בעבודת האדם חשוב בדרגה זו - ענין הנבואה שבבחינה זו ולא ענין החכמה.

בזאת גם יובן מדוע במשנה זו אין משה רבנו נקרא "נביא" (למרות שהמשנה כורכת את קבלת התורה בנביאים), אם כי הוא היה נביא, ויתר על כן: נבואתו היתה בדרגה נעלית בהרבה מאשר של נביאים אחרים כאמור: "ולא קם נביא גו' כמשה"* - משום שבחינת משה הצריכה להיות בכל יהודי, בלימוד תורתו, אינה ה"נבואה" שלו, כי אם דוקא בחינה זו של משה, שהיא נעלית מנבואה.

אבות פ"א

ב. חמש בחינות אלו - "משה... אנשי כנסת הגדולה" - שמהן צריך להיות מורכב לימוד התורה של כל יהודי, צריכות להיות בתהליך של ממטה למעלה, כסדרו של לימוד בכלל: מן הקל אל הכבד. מתחלה צריך להיות לימוד התורה. על-ידי ובחי' "משה" שבנפשו, לאחר מכן - ב"יהושע" שבנפשו וכו', עד שהוא מגיע לבחינת "אנשי כנסת הגדולה" שבנפשן*.

רו"ל אומרים"* כי הדבר הראשון שהאב מלמד את בנו, משיודע לדבר, הוא: "תורה צוה לנו משה". זה המבוא הראשון של תינוק מישראל לתורה, עוד בטרם הוא מסוגל להבין. רק לאחר שהילד כשיר במדה מסוימת להבנה - יש להתחיל אתו בלמוד חומש ויקרא, אך "משיודע לדבר", מגעו הראשון עם התורה, צריך להיות "תורה צוה לנו משה", ענין של "משה קבל תורה מסיני".

"משה" הוא בחי' ההתבטלות של, "ונחנו מה", "ביטול דחכמה". דבר זה הוא הצעד הראשון בקבלת התורה: לא ברגש שבלב, לא בשכל שבמוח, כי אם בהתמסרות אל התורה בביטול

הערות

  1. 1. וע"ד שאמרו רז"ל (מגילה יד, א) נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה.
  2. 4. דברים לד, י. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ז ופ"ח. ושם משמע דתורת משה שייכת לענין נבואתו. ואכ"מ.
  3. 5. ובחינות אלו, - משה וכו' אנשי כנסת הגדולה - בענין הספירות: משה - חכמה עילאה (ויהושע (משרת משה) - חכמה תתאה הכלולה בח"ע). זקנים (שקנה חכמה) - מוחין (שנמשך מהם גם לידת המדות). נביאים נו"ה, אנשי כנה"ג = מלכות, כידוע שהמלכות נקראת בשם כנסת (ישראל), ומצד העבודה (כשמתעלית המלכות לשרשה) נעשית כנסת הגדולה.
  4. 5. סוכה מב, א. הל' ת"ת לאדה"ז רפ"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.