1171

(לימוד)*' בתורה. יתירה מזו: לפני ההקפות אומרים את פסוקי "אתה הראת" פסוקים של תורה. ולכאורה, איך מקשרים יחד את ענין הריקוד ברגלים, קבלת עול, עם קריאה (לימוד) בתורה?

ביאור הדברים: חודש תשרי הוא חודש כללי, לכן צריך להצטייד בכח שחודש זה מעניק - לתורה ומצוות של כל השנה. ולכן צריך החודש לכלול בתוכו (בעניניו הכלליים) גם את לימוד התורה של כל השנה כולה. לא רק את היסוד של לימוד התורה - קבלת עול המתבטא על ידי ריקוד ברגלים - אלא גם את הבנין, הלימוד בפועל ממש. אולם, מאחר שמצויים אז בזמן של ה"ביסוד", לכן עיקר העבודה של שמחת תורה בגילוי הוא הריקוד ברגלים, קבלת עול, וענין הלימוד בתורה בא ברמז.

וו כמו כן יש לפרש: כשם ש"קבלת עול" משפיעה על ההשגה, ובכדי שההשגה תהיה מכוונת אל האמת, הרי זה כשהיא מבוססת על קבלת עול - מתוך כך שעצמותו קשורה עם הקדושה, הרי זה פועל על כל כוחות נפשו. כך הוא גם לאידך גיסא: על ידי ש"ממשיך" את קבלת העול שלו גם בהשגה, בא לידי גילוי ולידי שלימות העצם שלו"י. כי כאשר

שמחת תורה שיחות 11

הוא נשאר רק עם אמונה פשוטה וקבלת עול ואינו מביא זאת לידי השגה, הרי זו הוכחה שהוא דבר נפרד מאלקות, עניניו הפנימיים אינם זהים לאמונתו, ומשום כך אין האלקות נקלטת בהשגה, אלא היא נשארת בבחינת מקיף. אולם כאשר הוא מתייחד עם מה שהוא מאמין, הוא ואלקות דבר אחד, אזי אמונתו היא באופן כזה שהיא באה גם לידי השגה, ואפילו עד לדבריו הגשמיים.

לכן קושרים את הריקוד בהקפות עם פסוקי התורה ועם קריאה ולימוד בתורה, כי דוקא על ידי לימוד והשגת התורה - ריקוד ההקפות הוא כדבעי??.

ז+ תוכן האמור לעיל - שיחד עם נקודת האמונה, שלמעלה מהשגה, צריכה להיות גם השגה - מרומז כבר בפסוק הראשון שאומרים לפני ההקפות: "אתה הראת לדעת כי הו" הוא האלוקים". "הראת", נגלה לפניך - שכל יהודי רואה בראיה מוחשית והרי ראיה היא למעלה מהשגה ש"הוי' הוא האלוקים אין עוד מלבדו"; ו - "הראת" ולא "ראית" ראיה בדרך ממילא, מבלי שתזדקק לטורח לרצון לראות, אלא "אתה הראת" הדבר נגלה