1170

10 לקוטי

וענין זה של ריקוד ברגלים ולשמוח עם התורה כפי שהיא עטופה במעיל שלה, מבצעים כהתחלה של ה"עבודה" של השנה: לאחר התשובה, התיקון וההכנה של חודש אלול, ר"ה, עשי"ת, יו"כ, סוכות ושמיני עצרת, כשמתחילה שנה חדשה של "עבודה", אזי כל בני ישראל הם כתינוק שצריכים לחנכו, והחינוך צריך להיות בענין של "תורה צוה לנו משה"* - בחינת קבלת עול, דבר זה פועל, שגם אחר כך, במשך כל השנה, כשלומדים תורה בשכל והבנה - יהיו חדורים באמונה וקבלת עול.

ד. על פי האמור יובן גם מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר אודות ריקוד ההקפות, שהתורה רוצה לסבב בהקפות סביב שולחן הקריאה, אך מאחר שהתורה לבדה אין לה רגלים, נעשה היהודי רגלים לספר התורה, המוליכות את התורה סביב הבימה, כרגלים המוליכות את הראש.

מה משמעות הדבר, שהאדם נעשה רגלים לספר התורה? הענין הוא: הריקוד של שמחת תורה מבטא את החלטתו של יהודי לקבל על עצמו עול מלכות שמים עד כדי כך, שהוא לא יהיה מציאות לעצמו; אלא כרגלים הבטלים אל הראש - מיד כשהראש חפץ בדבר מסוים, מבצעים זאת

שמחת תורה

הרגלים מיד, מאליהן*%. אילו ה"רגלים" היו מרגישות את מציאותן העצמית, ומתחילות להרהר האם עליהן למלאות את רצון ה"ראש", הרי זו הוכחה שקיימת בהן מחלה ר"ל. וזהו פירוש הביטוי "האדם נעשה רגלים אל ספר התורה - הקבלה וההחלטה על כל השנה, שהוא יהיה בטל לגמרי לתורה, עד שכל הוראותיה תבוצענה יעשו אצלו מאליו ובדרך ממילא.

וכשם שבמשל של הראש והרגלים, מביאות הרגלים שלימות גם לראש, בכך שהם מוליכות אותו למקום שאינו יכול להגיע מעצמו?י, כך הוא גם בקשר לבני ישראל עם התורה: על ידי כך שבני ישראל מקבלים על עצמם את עול התורה בשמחה, מתווספת התעלות גם לתורה.

ה. אף שהשמחה של שמחת תורה מתבטאת, כאמור, בעיקר על ידי ריקוד ברגלים, אבל ההקפה עם ספר התורה היא סביב לשולחן הקריאה מקשרים את השמחה עם קריאה