1159
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
חג הסוכות
א. מבואר בתורת החסידות!, שכל הענינים ה"נמשכים" בראש השנה (ובפנימיות של ראש השנה - ביום הכיפורים)? בהעלם - "בכסה", באים בגילוי - "ליום חגינו", בחג הסוכות.
מהענינים העיקריים של ראש השנה (ויום הכיפורים) הוא התאחדותם של כל בני ישראל:. שכן "העבודה" אז היא בפנימיות הנשמה, "בקשו פי", ומצד פנימיות הנשמה הרי כל בני ישראל שויםי, שלכן הם מתאחדים כולם ביחד - "נצבים היום כולכם" מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך ושואב מימך". התאחדות זו של כל בני ישראל, באה בגילוי, ככל הענינים של ראש השנה ויום הכיפורים, בחג הסוכות.
כפי שמובא במדרש*, שארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות מרמזים על הסוגים השונים בבני ישראל: "פרי עץ הדר - אלו ישראל, מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים" (תורה - טעם, שכן לימוד התורה צריך להיות בהבנה והשגה, ויש לאדם תענוג מכך;
ומעשים טובים - ריח, שכן קיום המצוות צריך להיות בעיקר בקבלת עול). "כפות תמרים - אלו ישראל, מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח, כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים; וענף עץ עבות - אלו ישראל, מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם, כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה; וערבי נחל - אלו ישראל, מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח, כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. אמר הקב"ה יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו"*.
יתירה מזו: בהתאחדות של חג הסוכות נפעל עילוי לגבי ההתאחדות של ראש השנה ויום הכיפורים: בהתאחדות של ראש השנה ויום כיפור אינה ניכרת ההתאחדות של כל הסוגים שבבני ישראל. בעבודה של תקיעת שופר בראש השנה ובתשובה של יום הכיפורים מורגש רק הענין הכללי, איך שכל בני ישראל שוים, מחמת העבודה של פימיות הנפש,
הערות
- 1. ראה לקו"ת נצבים מח, סע"ב.
- 2. לקו"ת דרושים לר"ה נח, ב. וראה ג"כ שם נד, ד.
- 3. ראה לעיל ע' 120 ובהנסמן שם.
- 64. ראה תניא פ' לב.
- 5. ויק"ר פ"ל, יב.
- 6. ראה לעיל פ' נצבים, שב' ענינים בהתאחדות דישראל: "לאחדים" - שצריכים זל"ז, ו"כאחד" = שהם קומה אחת שלימה. וב' ענינים אלו מרומזים בל' המדרש: "יוקשרו כולם אגודה אחת" - כאחד; "והן מכפרין אלו על אלו" - לאחדים. ולפי שמעלת חגה"ס הוא ההתאחדות ד"לאחדים" (כבהערה שלאח"ז), נרמזת במדרש בסיום הענין, בסדר דלא זו אף זו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.