1144
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ראש השנה
א. על הפסוק' "דרשו הו" בהמצאו", אומרים רז"ל? "אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליוה"כ". בלשון רז"ל זה ישנם לכאורה שני ענינים הפכיים: מהלשון "שבין ראש השנה ליום הכיפורים" משמע שראש השנה ויום כיפור אינם נכללים בעשרה ימים', ואילו מכך שהגמרא אומרת "אלו עשרה ימים", מוכח שגם ראש השנה ויום כיפור נכללים בחשבון העשרה ימים, שכן בין ראש השנה ויום הכיפורים ישנם שבעה ימים בלבד.
הכרח איפוא לומר, שבראש השנה ויום כיפור ישנם שני ענינים: ענינם העצמי, שאינו ענין התשובה, וענין התשובה שבהם, שבגללו הם נכללים בעשרת ימי תשובה. והסדר הוא, שתחילה צריכה להיות העבודה מחמת הענין העצמי של ראש השנה ואחר כך - עבודת התשובה של ראש השנה. לכן נאמר הלשון "עשרה ימים שבין ר"ה כו'", משום שעבודת התשובה של ראש השנה - שבגללה נכלל ראש השנה בחשבון של עשרת ימי תשובה - באה לאחר העבודה של ראש השנה מצד עצמוי.
ב. מצות התשובה היא נעלית מכל המצוות. לכן מועילה התשובה לתקן את כל הפגמים של יתר המצוות, מכיוון והיא "מגעת" למעלה ממקום אליו מגיעים כל המצוות5. ומכיון ואמרנו, = שענין התשובה (שבראש השנה) בא רק לאחר הענין העצמי שבראש השנה, מובן, איפוא, שענין ראש השנה שמצד עצמו הוא נעלה עוד יותר מענין התשובה שבו.
במה מתבטאת העבודה של ראש השנה שמצד עצמו - "אמרו לפני כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם". מובן, שכל עוד ולא קבלו על עצמם את מלכותו יתברך, לא שייך כלל עבודת המצוות. (וכמאמר?): "קבלו מלכותי ואחר כך קבלו גזירותי". הרי
הערות
- 1. 1-4
- 1. ישעי' נה, ו.
- 2. ר"ה יח, א.
- 3. ראה בנדו"ז תענית ה, רע"א. בהנסמן בשד"ח בללים ב, עב.
- 4. וכן ביו"כ - ב' ענינים: ענינו העצמי ובחי" התשובה שבו, ומהות העצמי דיו"כ הוא החותם של כל עשי"ת. כמו שמבואר לקמן ע' 130.
- 65. לקו"ת אחרי כו, ג. דרמ"צ מצות וידוי ותשובה. - וי"ל שמטעם זה לא מנה הרמב"ם תשובה במנין תרי"ג מצות, כי היא נעלית מהם וכוללת אותם, וציווים הכוללים אינם נמנים במנין המצוות (ספר המצוות שרש ד).
- 7. - ואין להקשות דמ"מ תכנס במנין המצות לפי שיש בו "מעשה מיוחד" (ראה לקמן בהוספות ע' 330 הערה 26) דתשובה, כי בתשובה יש ב' ענינים: א) ענין העיקרי שבה - קבלת קיום התומ"צ להבא, וזהו ע"ד הציווי "קדושים תהיו". ב) חרטה על העבר וזהו ע"ד הציווי "וערפכם לא תקשו עוד". וב' ציווים אלו - "קדושים גו' וערפכם גו'" - הם ציווים כוללים (סהמ"צ שם). והחידוש מיוחד שבתשובה הוא רק ענין הוידוי דברים (שהוא "מעשה מיוחד") ונמנה במנין המצות (סהמ"צ מ"ע עג). - וראה בארוכה לקו"ש נשא תש"נ.
- 6. ר"ה טז, א. לד, ב.
- 7. ע"פ מכילתא שמות כ, ג. תו"כ אחרי פי"ג יל"ש שמות שם.
מצוטט ב־5 עמודים
- לקוטי שיחות 310 לקו"ש ח"ד ע' 1144
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ד ע' 1144
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ד ע' 1144
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ד ע' 1144
- מאמרים מלוקטים בס"ד. י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש), לקו"ש ח"ד ע' 1144
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.