1113
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
כן, משום שסדר העבודה עתה הוא באופן כפי שהוא לדעת ר' ישמעאל.
שני הענינים של מדבר וארץ ישראל קיימים ברוחניות בעבודת כל אדם מידי יום: בתחילת היום עדיין אינו יכול לעסוק בעניני העולם (מדבר). ורק לאחר ההרחבה הבאה על ידי עבודת התפלה ולימוד התורה שאחר התפלה (א"י), רק אז - "מבית המדרש לצרכיו", יכול הוא לעשות את עניני העולם כלים לאלקות?י.
"במדבר נאסר להם בשר תאוה". משמעותו בעבודה רוחנית, שלפני התפלה אסור לאכול לרעבו ולצמאו (תאוה)"?, כי אם לצורך רפואה וכיוצא בזה*. דוקא לאחר התפלה, בכניסתם לארץ, אז מותר בשר תאוה, לשם עבודת הבירורים, אבל בתנא - "לבלתי אכול הדם". שיהיה ללא להיטות כו'.
מכל מקום אפשר ללמוד הוראה עבורנו בכללות העבודה גם מדעת ר' עקיבא (שכי ירחיב, רחבת ידים ועושר - תאכל בשר; צריך להיות בירורים רבים יותר וחדשים לגבי מה שהיה לפני ההרחבה): יהודי צריך להיות מהלך, מידי יום צריך שתעשה אצלו הרחבה בקדושה ותוספת בירורים וכו'. לכן צריך להתווסף אצלו מידי יום ה"ושחט - ומשך" בענינים כאלו שאתמול לא היה יכול לפעול בהם, והיום עליו להמשיכם מרשות הרבים לרשות היחיד, יחידו של עולם.
כך צריך להיות כל יום, ומכל שכן כל שבוע, כל חודש ובפרט כל שנה, מדי שנה צריך להתחיל אופן נעלה יותר בעבודה. חודש אלול מהוה ההכנה לראש השנה, העבודה בחודש זה צריכה להיות באופן אחר לגמרי מכפי שהיה בחודשים הקודמים, שעל ידי זה זוכים לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
2-ל 5)
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.