1102

מהדרין מן המהדרין - שיעור קבוע בכל יום, אבל לא להתמסר ולהתעמק בתורה - דבר שבכל אופן לא תשיג אותו, פרט לכך שתצער יהודי (את עצמך) - "יוסיף מכאוב".

טענה נוספת לו: די בלימוד גליא דתורה בלבד, ולא לימוד פנימיות התורה העוסקת בדברים שלא שייך למששם בידים, וכמה מהם - מהותם היא נעלית לגמרי משכל אנושי??.

להוי ידוע, שנסיונו של היצר הרע לפתותו, כי לא יהא להוט אחר "לחם מן השמים", ורק להתעסק בענינים ארציים, זוהי ההתחלה - אשר תביא לידי כך שהאדם יסטה ח"ו לגמרי מדרך התורה. ויתור ליצר הרע בפרט אחד, הוא צעד לנפילה עמוקה יותר במצודתו ר"ל, כמו שאמרו חז"ל3, שיצר הרע תחילה הוא "הולך" (עובר אורח), אחר כך הוא "אורח" ואחר כך הוא כבר נעשה בעל הבית.

רצו את המן, לחם שהוא למעלה מחומריות, אלא דוקא מזון שיש בו פסולת - נפלו עד "בוכה למשפחותיו", "על עסקי משפחותיו" (עניני עריות)*.

ובאשר לטענת היצר הרע, שרוחניות לא תספק אותו, ורק כשיתמסר לענינים גשמיים, יגיע בהם פחות או יותר להישגם, ויבוא על סיפוקו - הרי האמת היא להיפך:

מהותו האמיתית של יהודי, היא רוחניות. ואם ח"ו ינתק עצמו מרוחניות ויתמסר לגשמיות, הרי ככל שירבה בגשמיות, לא יבאו ממנה כלל על סיפוקו, שכן לא זו היא מהותו*. דוקא רוחניות, שזוהי אמיתית מהותו - אם רק יהיה "כלי ריקן", להיות מופשט (משוחרר) ממציאות ומדידות שלו, אזי הוא יהיה "מחזיק", הוא יכיל בקרבו לא רק את הענינים הרוחניים, אלא גם את הענינים הגשמיים: יושפע לו מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, מעבר למה שנברא מסוגל להכיל", שכן גשמיות ורוחניות יהיו אצלו לדבר אחד, ושניהם יהיו באופן של בלי גבול.

2-ל 5)