1094

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

56 לקוטי העולם, מקורם מקול גדול של מתן תורה, שלכן גם קיום המצוות שלהם צריך להיות אצלם מצד הציווי שבמתן תורה; לא זו בלבד שעליהם לקיים את המצוות מצד ציווי הו" - ולא משום שהשכל מחייבם - אלא יתרה מזו, עליהם לקייימן כי כן ציוה הקב"ה בתורה והודיע על ידי משה רבינו, שעל בני נח לקיים את השבע מצוות''. וידיעה זו שייכת גם לבני ישראל: יהודי צריך לכוף את אומות העולם (ולהשתדל אצלם) לקיים את שבע המצוות, משום ציווי הקב"ה להם על ידי משה רבינו ע"ה.

ג. הוראה עיקרית נוספת ב"קול גדול גו'", ש"נחלק לע' לשון": ידוע הפירוש על מאמר רז"ל+' "לא הגלה הקב"ה את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", ש"גרים" כאן הכוונה לניצוצות הקדושה השרויים בגלות אצל אומות העולם, ועל ידי שבני ישראל נמצאים בגלות ועוסקים שם בעבודת הבירורים, מתווספים = "גרים" הניצוצות שמבררים ומעלים אותם לקדושה. גם יש לפרש ש"גרים" הכוונה לניצוצות הקדושה הנמצאים בתוך ה"שבעים לשון; על ידי זה שבני ישראל משתמשים בתיבות שבשבעים לשון בעסקיהם על פי תורה לשם שמים, וכל שכן, כשמשתמשים בתיבות אלו בלימוד התורה עצמה (כמו שמצינו

ואתחנן

שתנאים ואמוראים השתמשו במשנה וגמרא בתיבות של לשון ארמי וכדומה), מעלים את ניצוצות הקדושה מהשבעים לשון, מתווספים "עליהם גרים"5.

עלולים הרי לחשוב, שהתורה הנלמדת בשבעים לשון, איץ בה קדושת התורה כפי שהיא במתן תורה - על כך אומרים, שקול גדול זה של מתן תורה נחלק לע' לשון. הוא ירד והתלבש בלבושים פחותים ביותר, אבל פנימיות הקול הוא אותו "קול גדול" של "אנכי הו" אלקיך" (ואדרבה, יש לו שורש עמוק יותר*, שהרי "כל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה מטה יותר")*'.

כל האמור הוא ביאור על שני הפירושים הראשונים. מהו אבל, הביאור בפירוש השלישי של "קול גדול ולא יסף", "שלא היה לו בת קול"?

ד. בת קול היא בדוגמת "אור חוזר": כשאור נמשך ונתקל במקום שיש בו דבר המסתיר ומונע אותו מלהמשיך הלאה, האור "חוזר", הוא נחסם וחוזר לאחוריו. כך גם בבת קול: כאשר הקול נתקל בקיר או בדבר אחר שעוצר בעדו, הוא חוזר, מהדהד, והוא הנקרא (כאן במדרש)*' "בת קול". ועל

הערות

  1. 3. שם הי"א.
  2. 4. פסחים פז, ב. תו"א יא, ב.
  3. 3. שיחות
  4. 5. ראה תו"א עז, ד.
  5. 6. שלכן "אנכי" (שמורה על העצמות) הוא בלשון מצרי דוקא. ראה לקו"ש ח"ג פ' יתרו.
  6. 7. נתבאר בארוכה בשערי אורה ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילך, פל"ב ואילך.
  7. 8. גם בש"ס לפי' תוד"ה בת (סנה' יא, רע"א).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.