1093
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שאנכי הוא ר"ת "אנא נפשית כתבית יהבית". כלומר שבמתן תורה, עצמותו ית' כביכול, הכתיב ונתן את עצמו בתוך עשרת הדברות שאמר אז, והוא אמר ואת לכל אחד מבני ישראל בנפרד - "אנכי הוי" אלקיך" לשון יחיד. ולא רק לבני ישראל שבדור ההוא, כי אם, כפי שרז"ל? אומרים, שבמעמד הר סיני נוכחו כל הנשמות, הן אלה שהיו לפני מתן תורה* והן הדורות שלאחריו, ולכל אחד מהם אמר הקב"ה "אנכי הוי' אלקיך" ו"אנא נפשית כתבית יהבית" - הוא, כביכול, מסר את עצמו בכל עצמיותו לכל אחד לחוד.
עלולים הרי לחשוב, שה"אנא נפשית כתבית יהבית" היה רק בעשרת הדברות, אבל עניני התורה ומצוות שנתגלו לאחר מכן, ובפרט - על ידי הנביאים והחכמים שבכל דור ודור, למרות שהנביאים והחכמים לא אמרו ח"ו דיבורים אלו מעצמם, כי אם "רוח הוי" דבר בם ומלתו על לשונם"ל - אין בהם התוקף של מתן תורה; בהם לא נאמר "אנכי", עצמותו ומהותו, אלא הם בדוגמת הציווים שנצטוו האבות לפני מתן תורה"', שנאמרו
ואתחנן שיחות 58
לכלל כולו ולא הוראות לכל אחד לחוד (כל אדם אמנם מחוייב לקיימם, אבל רק משום שזה חלק מהכלל, ולא שהם ציווי מיוחד לכל יחיד) - כלפי זה נאמר: "קול גדול ולא יסף" - כל עניני התורה, שמתגלים בכל דור ודור, הם עדיין אותו ה"קול גדול" של מתן תורה, הקול של "אנכי הו" אלקיך" (לשון יחיד), שעצמותו ית' פונה אל כל יהודי, לכל יחיד בנפרד; ולמרות שהדברים לא נתגלו עד שהנביא והחכם אמרום, הרי זה משום ש"עד אותה שעה לא ניתנה לו רשות להתנבאות"', שכן "ועת לכל חפץ"\', כל ענין בתורה יש לו זמן בו עליו להתגלות מהקול של מתן תורה.
כך הוא גם בקשר לפירוש ב"קול גדול גו'", שהקול של מתן תורה נחלק לשבעים לשון: בני נח מחויבים בשבע מצוות? וישראל חייב לכוף (ובזמן שאין יד ישראל תקיפה = להשתדל) שבני נח יקיימו את שבע מצוות שלהם"?'. ובכדי שלא יחשבו, ששבע המצוות שלהם הן דבר צדדי, שאין לו שייכות למתן תורה, אומרת התורה: "קול גדול ולא יסף", שהקול של מתן תורה "נחלק לע' לשון", שגם המצוות שהן עבור שבעים לשון, אומות
הערות
- 7. פדר"א פמ"א. שמו"ר ספכ"ח. תנחומא נצבים ג. זח"א צא, א. זח"ב פג, ב. ת"ז תמ"ט (פו, א).
- 8. הטעם לזה (אף שמתן תורה ענינו לנשמות בגופים דוקא) - יש לומר, בכדי שיוכלו לקבל הגילויים והענינים דג"ע לעת"ל ותחה"מ.
- 9. לשון רבינו הזקן בהקדמתו לתניא.
- 0. כי אפילו המצוות שנצטוו האבות עליהם מהקב"ה (כמו מילה) אינם כמו המצות שאחרי מ"ת, כי רק במ"ת ניתן הכח להמשכת העצמות. שלכן, "כל מה שאנו מרחיקים או עושים היום היום אין אנו
- 5. עושין אלא במצות הקב"ה ע"י מרע"ה, לא שהקב"ה אמר זה לנביאים שלפניו" (פיה"מ להרמב"ם חולין ספ"ז).
- 1. קהלת ג, א. ובקה"ר שם.
- 2. שבזה ג"כ כמה ענינים של שאר המצוות ותורה כנגד כולם, וכמו האיסור ללמוד תורה, לשבות וכו'.
- 12. רמב"ם הל' מלכים פ"ח, ה"י.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.