1089

לגבי ה"עבודה" במדבר, שכן דוקא על ידי העבודה בדברים גשמיים לוקחים עצמות, שהרי "נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים"י, דוקא "בתחתונים" (התלבשות בגשמיות) עושים דירה לו יתברך, לעצמותו. במדבר היתה ההשפעה מלמעלה ללא לבושים: לחם מן השמים, מים מבארה של מרים וכו', ברם בארץ ישראל החל סדר של לבושי הטבע - אמנם "וברכך הו" אלוקיך", אבל הברכה מלובשת ב"אשר תעשה" עשיה בדרכי הטבע - אבל באשר למהות ההשפעה האלוקית, הרי לא רק שבארץ ישראל לא נחסר ממנה מאומה, כי אם אדרבה, "טובה הארץ מאד מאד", דוקא בארץ ישראל לוקחים את ה"מאד מאד"':, בלי גבול האמיתי.

מזה מובן גם בנוגע לתורה, שלא זו בלבד שבמשנה תורה לא נחסר כלום במהות לגבי ארבעה הספרים שלפני זה, אלא אדרבה, בחלק זה שבתורה מצוי רצון העליון בגלוי יותר'?. בקיום ההוראות שבמשנה תורה כיצד להתנהג בארץ ישראל, לוקחים את רצון העליון בגלוי.

על דרך זה הוא גם בנוגע לחדושי תורה ותקנות של רבותינו שבכל דור ודור, שככל שהדור רחוק ונחות יותר, כך גם נעלה יותר האור האלוקי

דברים שיחות גד

שבחידושים ובתקנות של אותו דור. שכן דוקא על ידי שמקיימים הוראות ותקנות אלו נזכה לכל היעודים עד לגילוי של ולא יכנף עוד מוריך - בביאת המשיח.

(דבר זה מובן גם מכך שבמשנה תורה מבוארים גם הספרים הקודמים ומתגלים בהם באופן שגם אנו נוכל להשיגם כנ"ל: הכוח להוריד למטה ביותר - נובע ממקום נעלה ביותר).

זהו גם הרמז בסיום משנה תורה "עד הים האחרון" ואמרו רז"ל3 "עד היום האחרון": משנה תורה הוא, כאמור, דבר הוי' כפי שהוא מלובש ב"מפי עצמו" של משה ואתפשטותא דילי' שבכל דרא ובתלמידי חכמים הנקראים בשם משה - ובסיומו של משנה תורה, כלומר, על ידי ההוראות האחרונות של חכמים שבדורות האחרונים, משיגים את הגילויים שיהיו "ביום האחרון", גילוי דלעתיד.

ד. תחלת משנה תורה נקראת לעולם בשבת שלפני תשעה באב (או בתשעה באב עצמו, כשחל בשבת). על פי הנ"ל תובן השייכות בין משנה תורה וימי בין המצרים: <

הצמח צדק מבאר<, שהשבתות