1078

הנדרים הפרתם והתרתם: בדרך כלל נודר הנדר ומי שמפירו ומתיר אותו הם שני אנשים נפרדים, ואילו בדרך פרט קיימים בכל אדם עצמו, שני סוגי העבודה. יש דרגה בנשמה, שמבחינתה צריך שיהיה נדר ומצויה דרגה גבוהה ממנה, שמבחינתה צריכה להיות הפרת והתרת הנדרים.

נאמר בתורת הקבלה ומובא ונתבאר בתורת החסידות?' כי שתי דרגות אלו בנשמה הן "בינה" ו"חכמה". מצד בינה צריך להיות נדרים ומצד חכמה - עקירת הנדר.

ההבדל שבין בינה לחכמה הוא: בינה היא שכל וחכמה היא ביטול.

שכל הוא מדוד ומוגבל, יש גבול מסויים להשגת השכל, שמעבר לו זה אין השגת השכל מסוגלת להגיע, וכשבאים לענינים שהם למעלה מהשכל, הרי "אין לך רשות להרהר אחריה", שכן מאחר שענינים אלו הם למעלה מהשכל, עלול השכל לטעות ולקבל אותם שלא כפי האמת (ע"ד מ"ש*' חכמים הם להרע). לפיכך צריכה להיות שם פרישות (השכל) - נדרים.

אבל מבחינת חכמה אין חשש שהאדם יכשל, שכן כתוצאה מן ה"ביטול" שבחכמה, אינו מציאות לעצמו; כדוגמת ההתבטלות בתפלת

מטות שיחות 59

"שמונה עשרה"9, כשהאדם עומד לפני הקב"ה "כעבדא קמי מארי"'"??, כעבד לפני אדונו, שאינו חש כלל במציאותו העצמית, כל מציאותו היא מציאות אדונו - "מה שקנה עבד קנה רבו"!?.

יתירה מזו: הביטול שבחכמה נותן לו גם כוח בהשגתו, שגם השגתו תהיה כראוי??. כאמור לעיל, שבכוח החכם להתיר נדר גם לזה שמצד עצמו היה זקוק לנדר: מצד הביטול שבחכמה (אב ובעל), הוא נותן כוח גם בבינה (נערה ואשה)3.

ה. פרישות שבנדרים אינה רק משום שהדברים המותרים בהם הוא שקוע עלולים להביאו להכשל בדברים האסורים - כי אם משום שעצם ההשתקעות בעניני היתר אינה רצויה, כי על ידי העסק בעניני העולם, נעשה אצלו העולם למציאות התופסת מקום, היפך ההרגש ש"אין עוד מלבדו".

מזה מובן, שגם מעלת החכמה, שבכחה לבטל הנדר, אינה רק בכך,