1062

גם לאחר שבאו קבוצת שוטרים בפעם השלישית (גם ביניהם היה יהודי בשם קאוואלאוו), וציוו עליו לקום, השיב הרבי שלא יקום. הכו אותו שוב (המכה היה קאוואלאוו), אך ללא הועיל, קאוולאוו התמלא בחמת"רצח ואמר בכעס: "מי טיעביא נאאוטשים" (אנו נלמדך לקח), ענה לו הרבי (באידיש): "תלוי מי את מי".

כעבור זמן מסויים נכנסו שוטרים ואמרו לרבי להתלוות עמהם למשרד. שם הודיעו לו את הידיעה = ההקלה אותה הזכיר לולב - שמשחררים אותו מבית האסורים, ומגלים אותו לשלוש שנות גלות לעיר קאסטראמא.

לייב ןיי'ג תמוז

"ניעט!" (לא!), בסוף נכתב גזר הדין: "שלוש שנים לקאסטראמא".

כאשר הודיעו לרבי שמגלים אותו לשלוש שנים לקאסטרמא, שאלוהו, באיזה סוג רכבת ברצונו להגיע לשם, וענה: ב"מעזשדונאראדנע" (כך נקראו הקרונות בהן נסעו פקידי המימשל או עשירים). וכששאלוהו, אם יש לו במה לשלם עבור נסיעה במחלקה זו - כיון שמחירו יקר. ענה, שאם כספו שנלקח ממנו בשעה שאסרו אותו והמונח במשרדם אינו מספיק, יבקש מבני ביתו שהם ישלמו עבור הנסיעה.

הפקידים הסכימו להסדר זה והודיעו לו כי בשעה שתיים בצהריים ישוחרר מבית הסוהר. הם הרשו לו לשהות שש שעות עם בני ביתו, אך הזהירוהו שבלילה עליו לעזוב את העיר ולנסוע לקאסטראמא.

כיון שזה היה ביום חמישי, שאל הרבי: מתי יגיע לקאסטראמא? והם ענו לו שיגיע לשם בשבת. הרבי הגיב על כך, שבשבת לא יסע בשום אופן. כשסיפר הרבי סיפור זה סיים: "ב"ה לא נסעתי בשבת! נותרתי לשבת בבית הסוהר עד יום ראשון" - כי ביום חמישי לא רצה לנסוע, ואילו להשאר בביתו זמן יותר ממושך הם מיאנו לתת לו, עכבו אותו בבית הסוהר עד ליום ראשון. ביום ראשון בא לביתו ובלילה נסע לקאסטראמא.

לסיפור זה הוסיף הרבי כי החסיד ר' מיכאל דווארקין הגיע לפני כן לקאסטראמא ובזמן זה (עד לבוא הרבי), קיבץ ר' מיכאל ילדים, ויסד