1058
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
10> לקוטי אדומה, נתיישבה לו שאלתו, משום שפרה אדומה יכולה לטהר גם טומאת מת, כי על ידה "נמשכות" י"ג מדות הרחמים שלמעלה מהשתלשלות, שאין להן כל הגבלות, והן "מנקים כל הפגמים"+'.
זהו גם ההסבר על כך שבפרה אדומה נאמר הלשון חוקה, כי על פי השכל, כלומר מבחינת הגילויים של השתלשלות (באדם ובכלל) אין כל אפשרות לפעול טהרה במקום כה נחות, כי אם "מי יתן טהור מטמא - לא אחד?"5', מי יכול לפעול טהרה גם בטומאה חמורה ביותר? - רק "יחידו של עולם", שאינו מוגבל בשום הגבלות.
וזהו גם הטעם לכך שפרה אדומה נעשית מחוץ למחנה, שונה משאר כל הקרבנות הנעשים בפנים, במקדש דוקא. כפי שמבאר אדמו"ר הזקן*55, כי כל הקרבנות מכפרים רק על שגגות*', ושגגה מקורה "מהתגברות
נפש הבהמית שמנוגה", לכן הם בפנים. מה שאין כן פרה אדומה, המטהרת טומאת מת, אבי אבות כו' שלמטה מנוגה, לכן היא נעשית מחוץ למחנה, בכדי לפעול טהרה גם בבחינת חוץ - על ידי הגילוי שלמעלה מהשתלשלות.
ד כדי להמשיך מלמעלה מהשתלשלות, מ"יחידו של עולם", צריכה גם העבודה להיות מיחידה שבנפש, התבטלות שלמעלה מהשכל. נדרשת מסירות נפש. הוא צריך לבטל את עצמו, לצאת מחוץ למחנה ולקחת "פרה", בהמה, ובנוסף לכך עוד "אדומה"?' ולהתעסק עמה, מתוך ידיעה שהוא עצמו יטמא על ידי זה, כדי לטהר יהודי שני.
והירידה בעצמו כדי לעשות טובה ליהודי, אינה צריכה לבוא על ידי עריכת חשבון, שעל ידי כך יתווסף אצלו - "יותר ממה שבעל הבית עושה עִם העני העני עושה עם בעל הבית"18 - שכן אם עושה זאת בגלל חשבון, הרי לא יצא עדיין ממציאות והשתלשלות שלו, במילא אינו יכול על ידי עבודה כזו לקחת עצמותו ית'. רק על ידי שעושה לזולת טובה כזו שעל ידה הוא נטמא*'' (ודאי ישלם לו
הערות
- 4. לשון אדה"ז באגה"ת פ"ח, וכוונתו להפגמים דודונות שאין קרבן מועיל עליהם, והניקוי הוא רק מצד יגמה"ר שנמשכים ע"י התשובה.
- 2. ובזה יובן מה שמביא שם את הפסוק "ונושא עון ופשע ונקה" ומשמיט תיבת "וחטאה" - כי לתיקון פגם ד"חטאה" (שוגג), אין מוכרח הגילוי דיגמה"ר.
- 3. ומה שבהפסוק הזכיר תיבת וחטאה, י"ל, שהוא מצד סוף הפסוק: נקה לא ינקה - מנקה לשבים ולא ינקה לשאינם שבים, ולכן הזכיר תיבת וחטאה כדי להורות שגם על חטאה אינו מנקה לשאינם שבים, וגם על שוגג צריך תשובה.
- 5. איוב יד, ד. וראה לקו"ת חוקת נט, ד.
- 15. אגה"ק סי' כח. ועייג"כ לקו"ת חקת נח, ג.
- 6. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 202 ובהנסמן שם.
- 7. שאודם מורה על התרגשות - היפך התיישבות (שכל).
- 8. ויק"ר פל"ד, ח.
- 9. עד אשר גם קודם התעסקותו בפרה, היו ב"ד (בבית שני) מטמאין את הכהן השורף את הפרה בשרץ וכיו"ב וטובל ואח"כ עוסק בה (רמב"ם הלי פרה פ"א, הי"ד).
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 129 לקו"ש ח"ד ע' 1058
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב ה'שי"ת* לקו"ש ח"ד ע' 1058
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.