1057

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

זהו גם אחד מהטעמים, שפרה אדומה היא כללות ענין התורה? (שלכן נאמר בפרה אדומה, הלשון "זאת חוקת התורה", לא "זאת חוקת הטהרה" או "זאת חוקת הפרה"). שכן כל מצוות התורה, גם עדות ומשפטים, עיקרם הוא - רצון העליון שלמעלה מהשגה לגמרי (אלא שהרצון התלבש בהם גם בטעם אבל בעיקרם הרי הם בחינת רצון)*. ומאחר שבמצות פרה אדומה הרי זה בגילוי (שכן בפרה אדומה לא נתלבש הרצון בשכל), לכן היא כללות

התורה. הפלא שבפרה אדומה הוא בשני דברים: א) "מטמאה את הטהורים

ומטהרת את הטמאים". מחוץ למחנה?.

מזה מובן: א) על ידי דברים אלו מתגלה. ענין הקשור בעצם הנשמה, בח" החקיקה. ב) בזה מתבטא כללות ענין התורה. ג) את הכוח לעבודת עצם הנשמה, נוטלים ממשה רבינו, שאליו נתגלה טעם פרה אדומה, והוא נותן את הכוח לעבודה זו לכל בני ישראל.

לכן נאמר "ויקחו אליך" (למשה), אף שבפועל התעסק בפרה אלעזר

ב) נעשית

חקת שיחות 9\

הכהן. כי הכח, אז, לעבודת הפרה אדומה של אז, בא ממשה, וכך גם בדורות שלאחרי זה, "לעולם היא נקראת על שמך""י, עד שגם בשמונה הפרות שבזמן בית שני וכן בפרה האדומה העשירית שיעשה המשיח, ישתמשו. (כדי לקדש את הכהנים המטפלים בפרה) באפר הפרה שעשה משה במדבר'".

ג. נאמר במדרש", שבשעה ששמע משה רבינו על ענין טומאת המת, "נתכרכמו פניו של משה" ותמה "במה תהא טהרתו". (על שאר טומאות לא תמה כל כך משה רבינו, משום שאינן אלא פרטים של טומאה; משא"כ טומאת המת, היא אבי אבות הטומאה, היפך גמור מקדושה, כי קדושה היא חיות, וכל זמן שדבוקים בהו" אלוקים חיים, לא תתכן המיתה''; מיתה מורה על ניתוק מוחלט ח"ו, הלכך תמה ביותר משה רבינו "במה תהא טהרתו"). בשעה שאמר לו הקב"ה את מצות פרה

הערות

  1. 1. שמצד הביטול עצמי דמשה נרגש בו בחי' רצון העצמי בגלוי.
  2. 7. ראה לקו"ת ר"פ חוקת נו, א. ועייג"ב במפרשים עה"ת.
  3. 8. כי הרצון, גם כשיש עליו טעם, נשאר במהותו ובפשיטותו. (ראה ד"ה ואני תפלתי תרצ"ד קונטרס כז). ועייג"כ אגה"ק סי"ט (קכח, א).
  4. 9. חינוך מצוה שצז.
  5. 0. רש"י ר"פ חקת.
  6. 1. ראה פרה פ"ג מ"ה "ומאחת" (ועד"ז ברמב"ם הל' פ"א פ"ב ה"ו) ובפי' משנה אחרונה שם. ולהעיר ג"כ מבמדב"ר שם, ו (בפירוש ידי משה ומהז"ו שם). גור ארי' ושפתי חכמים (לפירש"י במדבר יט, ב). של"ה חלק תושב"כ דרוש לפ' פרה (שנט, ב).
  7. 2. במדב"ר שם ד. תנחומא שם ו.
  8. 3. שלכן, אין מלינין (שמורה. על עיכוב ושייכות) את המת בירושלים, כי בבחי' שלימות היראה (ראה תוס' ד"ה הר תענית טז, א) אין שייך ענין המיתה. ואדרבה - יראת ה' לחיים (משלי יט, כג).

מצוטט ב־2 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ד ע' 1057
  2. תורת מנחם בס"ד. ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו לקו"ש ח"ד ע' 1057

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.