1047
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שאסתגר עם עצמי. המענה לכך היא: זו היתה טענת המרגלים, שאמרו "ארץ אוכלת יושביה היא". אבל לאמתו של דבר, "אם חפץ בנו ה'", אם עושים זאת כדי למלא חפץ ה', לא זו בלבד שאין הדבר מביא לירידה, כי אם אדרבה - "עלה נעלה".
אך עדיין עלול היצר הרע לבוא: הן אמת שיש לעסוק גם עם הזולת, אבל די אם אשפיע על אחד שהוא בערכי, מדוע עלי לרדת ולהציל כזה שהוא לחלוטין נחות ממני והרי מגע עם אנשים נחותים מאוד עלול לגרום השפעה הפוכה ח"ו.
ישנה איפוא, הוראה נוספת מפרשת המרגלים, שגם בדיבור אין מספיק, ויש צורך דווקא במעשה. ההבדל בין דיבור למעשה הוא: דיבור הוא אמנם לזולת, אבל לכזה שהוא בערך אליו, אפשר לדבר רק עם מין המדבר, עם אדם ועם מי ששומע ומבין את השפה וכיו"ב. ואילו מעשה משפיע גם על דומם. הוראה זו, שיש צורך להיות מעשה, מלמדת אותנו שצריכים להתמסר אפילו לקירובו של אדם שלגביו הוא בחינת דומם, ודוקא על ידי כך באים לעליה האמיתית - "עלה נעלה וירשנו אותה".
(משיחת ש"פ שלח תשכ"ב)
הערות
- 1. שלח שיחות 79
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א לקו"ש ח"ד ע' 1047
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.