1043

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

גשמיות בלבד, ולא ענינים רוחניים שניתן להגיע אליהם בהסתגרות מן העולם, כשמתעסקים רק ברוחניות, באופן שאפילו הגוף הגשמי ניזון מלחם מן השמים, אשר מזכך את האדם ועושהו כלי לתורה, שלכן "לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן"'.

אבל לאמתו של דבר, טעו המרגלים בזה: שכן תכלית הכוונה היא לעשות להקב"ה כביכול "דירה בתחתונים""י - לעסוק בעניני העולם ולעשות מהם כלי לאלקות, ושהותם של בני ישראל במדבר לא היתה אלא רק הכנה ל"דירה בתחתונים", אותה עשו רק בבואם לארץ ישראל.6

ד. לפי זה מתורץ, שעל אף כל הנסים הגלויים שזכו להם במדבר, טענו המרגלים "כי חזק הוא ממנו":

הם אמרו, כי מכך שנעשו נסים ונצחונות למעלה מן הטבע בתקופת היותם של בני ישראל במדבר, כשהיו מופשטים מענינים ארציים, אין הוכחה לגבי תקופה של סדר והנהגה, הקשורה בארץ ישראל, בה דרושה עבודה של "ארץ נושבת" להיות בהתיישבות בעולם. אמנם במדבר, כשעסוקים

בעניני שמים, יש מקום לנסים שלמעלה מהטבע; אבל, כאשר מתחיל סדר עבודה של "ארץ נושבת", הרי אז הנהגת כל עניני העולם היא על פי טבע (כפי שהיה אכן מיד - בכמה ענינים - בפועל: פסקו המן, בארה של מרים וענני הכבוד וכו') - ועל פי הנהגה כזו, שוב אי אפשר לנצח את "ילידי הענק", שהם חזקים בטבעם מבני ישראל.

וזו היתה טענתם: "כביכול אפילו בעל הבית אינו יכול להוציא כליו". בודאי ידעו ויותר מכך - ראו שהקב"ה הוא "בעל הבית" על כל העולם כולו ויכול לעשות בו כרצונו, שהרי הם "כליו" - כלים של אבל סברו, ש"להוציא את כליו" - להוציא את הניצוצות החבויים בקרב ארץ כנען הגשמית ולהעלותם לקדושה - זאת ניתן רק כאשר נמצאים מחוץ לעולם, בהנהגה נעלית מן העולם (הנהגה של מדבר). שהעולם גם ישאר עולם, לכל חוקי הטבע שבו, ובו בזמן יהיה כלי לאלקות, לענין זה - סברו - עשה הקב"ה עצמו כביכול אינו בעל הבית ח"ו: אם העולם נוהג על פי רצון בעל הבית (הקב"ה) בהנהגה טבעית, כיצד יתכן שיהיה בו שם מקום לנסים - היפך הטבע?

ועל זה השיבו כלב ויהושע: "אם חפץ?' בנו ה'". מאחר שפנימיות רצונו של הקב"ה היא שנשלים שם את

7 פנימיות הרצון (של בעה"ב) ששולט על רצון.

הערות

  1. 4. נסמן לעיל ע' 20 הערה 12.
  2. 5. נסמן בלקוטי שיחות ח"ג (המתורגם) ע' 248 הערה 7.
  3. 6. כי עיקר העבודה בארץ ישראל הוא קיום מצוות מעשיות (וגם העבודה בעשי' דרשות - בכל דרכיך דעהו), משא"כ במדבר. (וגם הזיכוך שעל ידי המן הוא בעיקרו בנוגע לתורה). והוא ע"ד תלמוד גדול שהוא הכנה ומביא לידי מעשה.
  4. 4. שלח שיחות 56

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.