1035
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
בהעלותך
א. הגמרא ביומא' שואלת: "כתיב: וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו (משמע שהמן ירד בתוך המחנה); וכתיבי ויצא העם ולקטו (משמע שהיו צריכים לצאת מחוץ למחנה ללקוט המן); וכתיבי שטו העם ולקטו (ש"שטו" פירושו שהיו צריכים ללכת למקום רחוק כדי ללקט את המן) הא כיצד" (כיצד מתיישבים כל שלשת הדברים הללו)? ומתרצת הגמרא, ששלשת הלשונות דנים בשלשה סוגי אדם: "צדיקים ירד על פתח בתיהם, בינונים יצאו ולקטו, רשעים שטו ולקטו". וכך מבארת הגמרא שם' גם את שלש הלשונות "לחם", "עוגות" ו"וטחנו": לצדיקים היה המן כלחם אפוי ("לחם"); בינונים היו צריכים לאפות אותו ("עוגות") ואילו רשעים נאלצים היו להתחיל מן הטחינה ("וטחנו ברחיים").
ב. המן נקרא בתורה בשם "לחם מן השמים"* או "דגן שמים"5. משום כך יש דעות בראשונים" שבני ישראל
היו מברכים על המן "המוציא לחם מן השמים".
ההבדל שבין לחם מן השמים לבין לחם מן הארץ הוא: לחם מן הארץ דורש עבודה מרובה ומלאכות שונות עד שנעשה ראוי לאכילה, כלשון הגמרא:? "תנא סידורא דפת נקט", דרושה חרישה, זריעה וכו' ולאחר כל זאת מצויה עדיין בלחם זה פסולת; לא כן בלחם מן השמים; שלמענו לא היו נדרשות כל המלאכות*, וגם לא היתה בו שום פסולת*. לחם מן השמים זה שימש מזון לא רק לצדיקים, כי אם גם לבינונים - לאו דוקא לכאלו שהם במדריגת ה"בינוני" בתניא"י, אלא גם ל"בינונים" כפשוטו - מחצה זכיות ומחצה עוונות - וכן גם לאלו שהם במדריגה יותר פחותה מ"בינוני" כפשוטו - רשעים.
המן גם כשהיה מזון לרשעים, היה באופן ש"לא היה בו פסולת": אף לאחר שנאכל לא איבד המן מעלתו המיוחדת ולא נשתנה גם לאחר שכבר נעשה דם ובשר כבשרם. יתרה מזו: לא זו בלבד שהמן לא נשתנה על ידי אכילת
הערות
- 1. עה, א,
- 2. במדבר יא, ט.
- 3. שמות טז, ד.
- 4. במדבר יא, ח.
- 5. תהלים עח, כד.
- 66. רמ"ע מפאנו בס' מאמר שבתות ה' (ח"ב בתחלתו בהמשך דבריו ע"ד הסעודה דלעת"ל) שכן יברכו אז על המן (השמור בצנצנת). ובס' חסידים (הוצאת מק"ן) סי' תתתת"מ: על המן היו מברכים הנותן לחם מן השמים (וראה סה"מ מלוקט ח"א ע' רלט הערה 49). - ובכ"מ מבואר שהיו מברכים עוד לפני דהמע"ה (שתיקן ק' ברכות, במדב"ר פי"ח,
- 7. כא. הובא בשו"ע אדה"ז רסמ"ו) וראה לקו"ת לג"פ רד"ה להבין ענין הברכות (אוה"ת בראשית כרך ג תקנא, א).
- 7. שבת עד, ב.
- 8. וגם אלו שהוצרך להיות טחנו דכו ובשלו (ראה להלן הערה 14), אין זה בדומה כלל להטרחות שבלחם מן הארץ.
- 9. יומא עה, ב.
- 0. פי"ב.
מצוטט ב־3 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז. לקו"ש ח"ד ע' 1035
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ד ע' 1035
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ד ע' 1035
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.