1020
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
הדבר, ומאחר שבני ישראל הם דבר חשוב, וראויים הם להמנות מפני חשיבותם, הרי הם "דבר שבמנין" גם אם אינם נמנים למעשה - לשם מה איפוא היה צורך במנין בפועל?
ג. כאמור לעיל, מהוה פרשת במדבר הכנה למתן תורה. החידוש במתן תורה היה - חיבור עליונים ותחתונים - רוחניות וגשמיות: המצוות שלפני מתן תורה לא פעלו בדברים הגשמיים שבהם נעשו המצוות, שיהיו קדושים''; ומתן תורה העניק את הכח, שבני ישראל יזככו על ידי קיום המצוות את העולם הגשמי ולעשות ממנו קדושה.
מאחר שעבודתם של ישראל לאחר מתן תורה היא לעשות מהעולם קדושה, באופן שהוא עצמו יהיה דירה לו יתברך, צריך שחשיבותם וכחם של בני ישראל יהיו באופן כזה שהעולם יחוש בהם: אילו היתה חשיבותם של בני ישראל נשארת ברוחניות ולא היתה מתבטאת גם בגשמיות, הרי אף שגם אז לא היו מתבטלים בעולם שמסביבם; ולא היה לעולם כל שליטה עליהם ח"ו למנוע מהם ח"ו את ה"עבודה" בנוגע לעצמם, הרי לא היה בכחם וחשיבותם כדי להשפיע ולפעול בעולם הגשמי. לכן היו צריכים למנותם בפועל, כדי לבטא את חשיבותם בדבר שניכר ומורגש בעולם
במדבר
הגשמי, שדוקא אז יש בכוחם וחשיבותם לפעול גם בעולם הגשמי.
לפי זה מובן גם הקשר בין פרשת במדבר לבין מתן תורה: בכך שנמנו בני ישראל בפועל וחשיבותם התבטאה בפעולה בעולם - יכולים הם לעשות מהעולם מקדש לו יתברך, שזהו התכלית של מתן תורה.
ד. על פי זה גם יובן, מדוע מנו רק את אלו שהם "מבן עשרים שנה ומעלה": לכאורה היו צריכים למנות את כל בני ישראל, כדי שיהיו כולם "דבר שבמנין" ועל ידי זה לא יתבטלו ח"ו בין אומות העולם - מדוע איפוא נמנו רק "מבן עשרים שנה ומעלה"?
ההבדל שבין ה"עבודה" המוטלת על יהודי שטרם מלאו לו עשרים שנה לבין העבודה המוטלת עליו לאחר שהגיע לבן עשרים שנה ומעלה הוא: עד עשרים שנה צריך להיות עיקר עבודתו בלימוד התורה (בן חמש, צריך ללמוד חמש שנים מקרא; אחר כך - חמש שנים משנה ואחר כך - חמש שנים תלמוד)?", עיקרו של לימוד התורה הרי אינו כדי לפעול בעולם על ידי עצם הלימוד בעולם, כי אם כדי לתקן את עצמו''. ובכלל, הרי להבנת דבר שכל יש יתרון
הערות
- 1. ראה שהש"ר פ"א ע"פ לריח שמניך ולקו"ש ח"ג פ' לך.
- 2. אבות פ"ה מכ"ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג, ס"א.
- 3. ראה עירובין נד, א. נה, א. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ג ע' 27 ואילך, בענין ההפרש שבין זקן שקנה חכמה (תורה) ל"בא בימים", מצות.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.