1023
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
06 לקוטי
הוא אשר בחי' עדאת"כ האיר בגילוי ממש כמו עדאת"ג.
ב' בח' אלו - עדאת"כ ועדאת"ג - ישנם בעבודה בנפש האדם. כל אחד ואחד, בשעת התפלה הוא בהתעוררות טובה, ובמשך כל היום אין נרגשת אצלו ההתעוררת שבתפלה, ונשארת בהעלם.
כי גם כאשר עבודתו בתפלה פועלת על הנהגתו שבכל היום, אשר הנהגתו היא כדבעי, מ"מ יש חילוק גדול גם אצלו בין כל היום לשעת התפלה, כי בתפלה הוא בביטול לגמרי לאלקות, ובפרט בהשתחואות שבתפלה (ראה תניא פל"ט), וטוב זה בהעלם הוא במשך היום.
וזהו"ע קי"ס אשר המכוסה יאיר בגילוי, ובעבודת האדם הוא אשר במשך כל היום יהי' בביטול לאלקות כמו בשעת התפלה.
וע"ד סגנון פירוש הבעש"ט?9' ע"פ שויתי הוי' לנגדי תמיד י"ל: "שויתי" כל הענינים הם בהשואה, גם בעניני הרשות בכל דרכך - דעהו כמו בעניני תורה ותפלה'", כי - הו" לנגדי תמיד.
טז. אמנם, בזה גופא, ב' אופנים:
א) הביטול במשך כל היום לאלקות (כמו בשעת התפלה) הוא רק בפועל. ז.א. שבאמת, בנפשו פנימה, יש בו עדיין ישות, אלא שמצד הביטול שפעל בתפלתו שמאיר אצלו בגילוי, לא נרגש הישות.
והיינו אשר קריעת הים והפיכתו ליבשה הוא אצלו רק בהנוגע לפועל, אבל לא נהפך הים ליבשה. כי בפנימיות נפשו נשאר אינו דומה כלל בשעת התפלה לשאר משך היום.
ב) הביטול במשך כל היום הוא בכולו - בהנוגע לפועל וגם בפנימיותו - גם מתקיים בו שויתי הוי' לנגדי תמיד.
ריחוק הערך בין שני אלו - מובן מריחוק הערך שבין הבינוני ואפילו צדיק שאינו גמור ובין צדיק גמור. בבינוני ואפילו בצדיק שאינו גמור נמצא רע אלא שכפוף ובטל הרע לטוב מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגרשהו וילך לו כולו לגמרי. ובצדיק גמור אין בו רע כלל (תניא פ"י).
יז. וזהו אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה, אלא במעט רפש וטיט, דינו. קריעת הים באופן שנשאר חלק מהמים במציאות מים (שזהו ענין רפש וטיט) מורה אשר אף שנהפך הים ליבשה מ"מ א"א לכל הטוב להתגלות - כיון שיש עדיין
הערות
- 0. צוואת הריב"ש בתחלתה, עיי"ש.
- 1. עיין רמב"ם וטושו"ע או"ח סרל"א: ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד.
- 3. ליל ב' דחה''פ תשח'י
- 4. שיחות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.