1022
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נכרי' (שזהו"ע הגירות) ולמה ל" לפרש - בארץ לא להם? אך הענין הוא, שהקב"ה רמז (בכפל הענ) לאברהם אבינו, האב קיין מורא ניט (= אל תתיירא). - מה שגר יהי" זרעך הוא - "לא להם" אין זה בשבילם (למרק חטאיהם), כ"א בשביל לברר את הניצוצות שבמצרים.
וזהו ועבדום וענו אותם גו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול "ועבדום", יעבידו את מצרים. "וענו אותם", יעשו את מצרים לעניים, כי יקחו מהם את כל הניצוצות, כמ"ש וינצלו את מצרים, שעשאוה כמצולה שאין בה דגים וכמצודה שאין בה דגן, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", הוא רכוש הניצוצות שיבררו במצרים.
יד. כמו שהוא בגלות מצרים כך הוא גם בגלות זה האחרון. אשר עיקר טעם הגלות אינו עונש על החטאים כ"א בשביל בירור הניצוצות.
ובזה יובן מרז"ל*י אחד מכם גולה לברבריא ואחד מכם גולה לסמטריא דומה כמו שגליתם כולכם. ולכאורה, איך יכולה גלותו של אחד למרק את חטאיהם של כל ישראל? ועפ"י המבואר אשר עיקר טעם הגלות הוא לברר את הניצוצות, יתיישב. כי גם כאשר רק אחד גולה למדינה ומייגע
עצמו והשי"ת מצליחו לברר את כל הניצוצות הנמצאות במקום זה, משלים הוא את כוונת הגלות ומכין הוא את המדינה ההיא לביאת המשיח, אשר יגלה את הרכוש "גדול" של הניצוצות - "גדול" הוי' ומהולל מאד.
טו. אילו קרע לנו את הים ולא העבירנו בתוכו בחרבה דינו:
קודם חג הפסח הביאו לי הגדה? שיש עלי' הסכמה של אאמו"ר ז"ל. בהגדה זו מפרש פיסקא הנ"ל, ולא העבירנו בתוכו "בחרבה" רק שהי' רפש וטיט דינו. פירוש זה מקורו באבודרהם.
וצריך להבין, מהו גודל המעלה כ"כ בזה שהעבירנו בחרבה ולא במעט רפש וטיט כלשון האבודרהם? ובפרט ששאר המעלות טובות שחושב כאן הם מעלות נפלאות ביותר, וכמו יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה, כניסה לארץ ישראל ובנין בית הבחירה, ואיזה תפיסת מקום יש לגבי המעלות הללו מה שהעבירנו בחרבה בלא תערובת מעט רפש וטיט?
ויובן זה בהקדים המבואר בדא"ח ענין קריעת ים סוף. ים הוא עלמא דאתכסיא ויבשה הוא עלמא דאתגליא. וענין קריעת הים, הפך ים ליבשה,
הערות
- 8. שהש"ר פ"ב, ח.
- 2. ליל ב' דחה''פ תשח"?
- 3. שיחות 5
- 9. צוף אמרים ע"י רמ"ח קליינמאן, ווארשא תרפ"ד. ההסכמה מיום י"ב שבט תפא"ר לפ"ק.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.