1018
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
מ"מ יש מעלה באתעדל"ת על אתעדל"ע. כי אתעדל"ע - מצ"ע אין לה קיום באדם ואינה בפנימיות באדם כי לא הי' הכנה לזה מצד המקבל, משא"כ באתעדל"ת.
ולכן מזכירים פורים בפסח - ב' המעלות. גם אור הנעלה ביותר הבלתי מוגבל, ושיהי" לו קיום ויומשך בפנימיות.
ה. שייכות ענין זה ליום ב דפסח דוקא:
בלילות הפסח בא אלי' הנביא לבשר על הגאולה. ומזה מובן שבעיקר הוא בליל ב' דפסח , יו"ט שני של גליות, כי יתרון האור הוא מתוך החושך דוקא, ולכן מזכירים נס פורים ביום ב' דפסח, להמשיך את הגאולה העתידה, שיהיו בה שתי המעלות. ושמתי כדכד גו' אמר הקב"ה ליהוי כדין וכדין'.
ו. הא לחמא עניא:
איתא בסידור האריז"ל אשר תיבת הא היא צרוי'. כי אמירת הא לחמא עניא הוא תיקון על מה שאמר יוסף, הא לכם זרע, שבזה נתן יניקה למצרים, ובאמירת הא לחמא עניא מתקנים זאת. ולכן צריכים לומר הא לחמא עניא, הא בצירי, דוגמת הא לכם זרע.
אמנם סיפר* כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' רוב הפעמים אומר בצירי, הוא ענין הא לכם זרע דיוסף, ולפעמים אמר הא בקמץ, קמץ הוא בחי' כתר. וה" מדגיש הה"א אף היותו אתא קלילא. עכ"ל.
ביאור הדברים בדא"פ:
בענין הבירורים יש ב' אופנים: א) בדרך התלבשות, שהמברר צריך להתלבש בלבושי המתברר. ב) בדרך ממילא, מצד גילוי אור נעלה. וכמו בימי שלמה דקיימא סיהרא באשלימותא, שאז הביאה מלכת שבא בעצמה את הניצוצות לשלמה במקומו הוא.
ועפי"ז יש לבאר הטעם על מה שכ"ק אדמו"ר נ"ע הי' אומר לפעמים הא בקמץ, כי לפעמים צריך להיות הבירור ממצרים ע"י גילוי אור נעלה, בחי' הכתר שלמעלה מהשתל'.
וזוהי הוראה לכאו"א, אשר לפעמים צ"ל אופן הבירור לא ע"י התלבשות בלבושי המתברר, כ"א ע"י גילוי אור נעלה - אוועקשטעלן זיך אין א העכערן מעמד ומצב, (=להעמיד עצמו במעמד ומצב נעלה יותר) שעי"ז נעשה הבירור בדרך ממילא.
וכפתגמו של כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע (שהיתה הנהגתו בהרחבה): "די
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.