1013

2016 לקוטי

בהרבה מן החלק בתורה המדבר על מצוות הניתנות להשגה.

ואם כן אינו מובן הלשון "בחוקותי תלכו" - כשרוצה הפסוק לצוות "שתהיו עמלים בתורה", הוא מזכיר חוקים המהוים חלק קטן בתורה?

ב. אדמו"ר הזקן מבאר בלקוטי תורה ש"בחוקותי" הוא מלשון חקיקה, והפסוק מרמז כאן שהיגיעה בלימוד התורה צריכה להיות באופן של חקיקה.

החידוש באותיות החקיקה מתבטא בכך, שלא זו בלבד שהאותיות מתאחדות עם הדבר עליו הם נחקקות

- מעלה זו מצויה גם באותיות הכתיבה, אף שהאותיות הנכתבות על הקלף הם דבר שנוסף על הקלף, אבל נעשים הם, על ידי הכתיבה מאוחדים עם הקלף -

אלא שמעלת ה"חקיקה" היא, שהאותיות אינן מציאות לעצמם, כל מציאותם היא רק הדבר שעליו הן חקוקות.

וזוהי ההוראה של "בחוקותי" בנוגע ללימוד התורה: אין כאן כוונה להזהיר שעל האדם הלומד תורה להיות מאוחד עם התורה (על לימוד כזה - שהלומד נשאר דבר נפרד מהתורה, כתורתו של

בחוקותי

דואג שהיתה "מן השפה ולחוץ": - אין שוללים כאן). כאן באה האזהרה שהלימוד צריך להיות באופן של חקיקה; לא די בכך שהיחוד שלו עם התורה הוא באופן של שני דברים המתאחדים (כתיבה), אלא דרוש גם, שהוא לא יהיה כל מציאות לעצמו, כל מציאותו תהיה - תורה (חקיקה).

בדוגמת משה רבינו (מקבל ראשון של התורה), שהיה בהתבטלות ויחוד כזה עם אלקות עד שאמר5 "ונתתי עשב גו'", כי "שכינה מדברת מתוך גרונו"?. וכך גם הביטול של רשב"י, שאמר "ראיתי בני עליה כו' אם שנים הן כו'"* "ואם חד הוא כו'י" - אף שהשתבחות עצמית אינה מדרך הצדיקים - משום שלא היה מציאות לעצמו וכל מציאותו היתה אלקות (ביטול של חקיקה).

ג. כמדובר כמה פעמים, קשורים כל הפירושים בתורה זה בזה"י. מובן איפוא שפירוש אדמו"ר הזקן: "בחוקותי" - מלשון חקיקה, מתאים לפירוש הפשוט: "בחוקותי" המצוות